Leapfrogging
Leapfrogging (מילולית: "קפיצת מדרגה", הלחם של המילים "leap" (זינוק) ו-"frog" (צפרדע)) הוא מושג המשמש בתחומים רבים בכלכלה ומנהל העסקים, והוא פותח במקור בתחום הארגון התעשייתי וצמיחה כלכלית. הרעיון המרכזי מאחורי הרעיון של leapfrogging הוא שחידושים קטנים ומצטברים מביאים לכך שחברה דומיננטית תמשיך להוביל את השוק. עם זאת, לפעמים, חידושים "קיצוניים" יאפשרו לחברות חדשות לזנק ולעקוף את הפירמה הוותיקה והדומיננטית.[1] התופעה יכולה להופיע בחברות, אך גם בהנהגה של מדינות או ערים, שבהן מדינה מתפתחת יכולה לדלג על שלבים בנתיב של מדינות תעשייתיות, מה שמאפשר להן להדביק את הפער מוקדם יותר, במיוחד במונחים של צמיחה כלכלית.[2]
ארגון תעשייתי
בתחום הארגון התעשייתי (IO), העבודה העיקרית על קפיצת מדרגה פותחה על ידי Fudenberg, Gilbert, Stiglitz and Tirole[3] (1983). במאמרם הם מנתחים באילו תנאים משתתף חדש יכול לבצע "קפיצת מדרגה" ולהקים חברה שתעקוף את השחקן הוותיק.
קפיצת מדרגה זו יכולה להתעורר מכיוון שלבעל מונופולין מבוסס יש תמריץ מופחת במקצת לחדש כי הוא מרוויח תשואות בלתי מבוטלות מהטכנולוגיה הישנה.[4] טענה זו מבוססת במידה מסוימת על התפיסה של ג'וזף שומפטר בדבר 'סערות של הרס יצירתי '.[5] ההשערה מציעה שלחברות המחזיקות במונופולים המבוססים על טכנולוגיות קיימות יש תמריץ מופחת לחדש מאשר ליריבות פוטנציאליות, ולכן הן מאבדות בסופו של דבר את תפקיד המנהיגות הטכנולוגית שלהן כאשר חידושים טכנולוגיים רדיקליים חדשים מאומצים על ידי חברות חדשות שמוכנות לקחת את הסיכונים. כאשר החידושים הרדיקליים הופכים בסופו של דבר לפרדיגמה הטכנולוגית החדשה, החברות החדשות מזנקות לפני החברות המובילות לשעבר.
תחרות בין - לאומית
באופן דומה, מדינה שיש לה מנהיגות יכולה לאבד את ההגמוניה שלה, כאשר מדינה אחרת "תזנק" ותעקוף אותה. ישנן דוגמאות היסטוריות רבות לקפיצות מדרגה. כך למשל, בסוף המאה השמונה עשרה, בריטניה עקפה את הולנד, שהייתה המנהיגה במהלך כל המאה התשע-עשרה, ולאחר מכן ארצות הברית עקפה בזינוק את בריטניה, והפכה למעצמה ההגמונית של המאה ה-20.
למנגנון "קפיצת המדרגה" הוצעו מספר הסברים. Brezis and Krugman (1993,[6] 1997[7]) מציעים מנגנון המסביר דפוס זה של "קפיצת מדרגה" כתגובה לשינויים גדולים המתרחשים לעיתים בטכנולוגיה. בתקופות של שינויים טכנולוגיים קטנים ומצטברים, החברה המובילה ממשיכה להיות זו שמרוויחה מהם את חלק הארי. עם זאת, בעתות של חדשנות רדיקלית ופריצת דרך טכנולוגית גדולה, החברה המובילה והוותיקה תחשוש מלשלם את השכר הגבוה הראוי בעבור קידמה זו ותעריך אותה הערכת חסר, ובסופו של יום תירתע מלאמץ טכנולוגיה זו במדינות המתקדמות ביותר. הדבר אמור ביתר שאת שעה שטכנולוגיה חדשה עשויה להיראות בתחילה נחותה משיטות ישנות יותר, וכאשר לא פעם דווקא הטכנולוגיות שבראשיתן אין בהן תשומה עודפת, הן אלה שניחנו בפוטנציאל להשתפר ולהוביל. כאשר הקידמה הטכנולוגית לובשת צורה זו, הדבר עשוי לנבא את נפילתם של הגורמים המובילים בשוק.
לעיתים, החידוש הקיצוני אינו נחזה כמרשים עבור אומות מובילות, שלהן ניסיון רב עם הטכנולוגיות הישנות. לאומות שבפיגור יש פחות ניסיון עם טכנולוגיות אלו, והטכניקה החדשה נחזית כאטרקטיבית, והן מנצלות את יתרונן היחסי - קרי, השכר הנמוך המבוקש בהן, כדי להיכנס לשוק. ככל שהטכניקה החדשה מתגלה כפרודוקטיבית יותר מהישנה, מתרחשת קפיצת מדרגה במנהיגות.
ברזיס וקרוגמן יישמו את התיאוריה הזו של קפיצת מדרגה לתחום הגאוגרפיה, והסבירו מדוע ערים מובילות לא פעם מאבדות את הבכורה לאזורי מטרופולין צעירים. ניתוח אחד לתופעה זו מתבסס על ההנחה שהיתרון של מרכזים עירוניים מבוססים נשען על למידה מקומית מתוך עשייה. כאשר מוצגת טכנולוגיה חדשה, שהניסיון המצטבר הזה אינו רלוונטי עבורה, מרכזים ותיקים מעדיפים להישאר עם טכנולוגיה שבה הם יעילים יותר. השינויים במנהיגות טכנולוגית יכולים לחשוף את האתגרים הנוגעים להשפעות הנחשלות על הנכונות לחדש או לאמץ רעיונות קיצוניים וחדשים.[8] כך, מרכזים חדשים עשויים לפנות לטכנולוגיה החדשה, וזאת למרות המצב הגולמי של טכנולוגיה זו, בגלל דמי השכירות והשכר הנמוכים המוצעים בהם. עם הזמן, כשהטכנולוגיה החדשה משתכללת, אותם מרכזים חדשים מבצעים קפיצה קדימה.
קפיצת מדרגה במדינות מתפתחות
לאחרונה נעשה שימוש במושג קפיצת מדרגה בהקשר של פיתוח בר קיימא עבור מדינות מתפתחות כתאוריית פיתוח, לפיה ניתן להאיץ את הפיתוח על ידי דילוג על טכנולוגיות ותעשיות נחותות, פחות יעילות, יקרות יותר או מזהמות יותר ולעבור ישירות לתעשיות מתקדמות יותר.
קפיצות מדרגה דמוקרטיות עניינן תהליכים שעוברים על מדינות שיש להן התפתחויות גדולות יחסית בתרבות הדמוקרטית בהן, כזו שמקדימה בהרבה את הדמוקרטיות הוותיקות.
יש המביאים את הטלפון הנייד כדוגמה לטכנולוגיה בה התבצע הליך של קפיצת מדרגה, שכן המדינות המתפתחות דילגו על הטכנולוגיה הקווית שאפיינה את המאה העשרים, ישר לזו הסלולרית של המאה ה-21.
אימוץ טכנולוגיות אנרגיה סולארית במדינות מתפתחות הן דוגמאות לכך שמדינות אינן חוזרות על הטעויות של מדינות מתועשות ביצירת תשתית אנרגיה המבוססת על דלקים מאובנים, אלא "קופצות" ישירות לעידן השמש.[9]
מדינות מתפתחות עם צינורות גז טבעי קיימים יכולות להשתמש בו כדי להעביר מימן במקום זאת, ומכאן לזנק מגז טבעי למימן.[10][11]
מנהור דרך
מושג הקשור קשר הדוק הוא זה של "מנהור דרך" עקומת קוזנט הסביבתית (EKC).[12] מושג זה קשור בטבורו לתפיסה הטוענת שמדינות מתפתחות יוכלו ללמוד מניסיונן של מדינות מתועשות, ולבנות מחדש את הצמיחה והפיתוח כדי לטפל בנזקים סביבתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים בשלב מוקדם, ובכך "לעבור" דרך כל EKC פוטנציאלי. תחת תפיסה זו, פגיעות סביבתיות אינן בלתי נמנעות, אלא ניתן להגיע לקדמה ולרווחה מבלי לחצות גבולות בטוחים או לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה. למרות שבאופן עקרוני המושגים של קפיצת מדרגה (המתמקדת בקפיצת דורות טכנולוגיים) ומנהור דרך (המתמקדת בזיהום) הם שונים, בפועל הם נוטים להתערבב.
יעדי הפיתוח של המילניום
המושג של קפיצת מדרגה סביבתית כולל גם מימד חברתי. הפצה ויישום של טכנולוגיות סביבתיות לא רק יפחיתו את ההשפעות הסביבתיות, אלא גם יכולים לתרום לפיתוח כלכלי בר קיימא ולהגשמת יעדי הפיתוח של המילניום (MDGs) על ידי קידום גישה רבה יותר למשאבים ולטכנולוגיות, בעיקר לאנשים שאין להם כיום גִישָׁה. כך למשל בנוגע לחיבור לחשמל, שעה שכיום כמעט שליש מאוכלוסיית העולם אין גישה לחשמל, ולשליש נוסף יש רק גישה מינימלית ובלתי מספקת. הסתמכות על דלק ביו-מסה מסורתי לבישול וחימום עלולה להיות השפעה רצינית על הבריאות והסביבה. יש לא רק קשר חיובי ישיר בין טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בת קיימא והתמודדות עם שינויי אקלים, אלא גם בין אנרגיה נקייה לנושאים של בריאות, חינוך ושוויון מגדרי.[13]
דוגמאות
דוגמה שמצוטטת לעיתים קרובות היא מדינות שעוברות ישירות מהיעדר תשתית טלפוניה לטלפונים סלולריים, ומדלגות לחלוטין על השלב של טלפונים קוויים עם חוטי נחושת.[14]
דוגמה בולטת נוספת היא תשלום סלולרי. הפופולריות של תשלום סלולרי גבוהה בהרבה בסין מאשר במדינות מפותחות. ברוב חלקי העולם המפותח, כרטיסי אשראי היו פופולריים מאז המחצית השנייה של המאה ה-20. בסין, לעומת זאת, כרטיסי אשראי אינם כל כך פופולריים. לאחר 2013, Alipay ו-WeChat החלו לתמוך בתשלום נייד באמצעות קוד QR בטלפונים חכמים. שניהם זכו להצלחה רבה בסין ומתרחבים כעת מעבר לים.[15] תשלום נייד זוכה להצלחה בסין מכיוון ששיטת העסקאות העיקרית בעבר הייתה מזומן. למזומן יש חסרונות ברורים בהשוואה לטלפונים ניידים וכרטיסי אשראי, אך ההבדל בין תשלום נייד לכרטיסי אשראי אינו כה גדול.
תנאים הכרחיים
קפיצת מדרגה יכולה להתרחש בטעות, כאשר המערכות היחידות בסביבה לאימוץ טובות יותר ממערכות מדור קודם במקומות אחרים, כגון אימוץ תקשורת מבוזרת עבור אזור כפרי רחב ידיים. זה יכול להיות גם יזום בכוונה, למשל על ידי מדיניות לקידום התקנת WiFi ומחשבים בחינם באזורים עירוניים עניים.[16]
מכון רעות ביצע מחקר מקיף לגבי המכנים המשותפים של כל המדינות השונות ש'זינקו' בהצלחה בשנים האחרונות. המכון הגיע למסקנה שכדי לקפוץ מדינה צריכה ליצור חזון משותף, מנהיגות של אליטה מחויבת, 'צמיחה מכילה', מוסדות רלוונטיים, שוק עבודה המתאים להתמודדות עם צמיחה ושינויים מהירים, אבחון צמיחה של צווארי הבקבוק של המדינה ורפורמות ממוקדות, כמו גם פיתוח מקומי ואזורי והתגייסות לאומית.
קידום על ידי יוזמות בינלאומיות
יוזמת ה-low-carbon Society 2050 של יפן שמה לה למטרה להביא לשיתוף פעולה ותמיכה למדינות מתפתחות באסיה כדי לזנק לעבר עתיד אנרגיה דלת פחמן.[17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Aiginger, Karl; Finsinger, Jörg (2013). Applied Industrial Organization: Towards a Theory-Based Empirical Industrial Organization. Berlin: Springer Science & Business Media. p. 67. ISBN 9789048144525.
- ^ Miller, Robert R. (2001). Leapfrogging?: India's Information Technology Industry and the Internet. Washington, D.C.: World Bank Publications. pp. vii. ISBN 9780821349502.
- ^ Fudenberg, Drew, Gilbert, Richard J., Stiglitz, Joseph and Tirole, Jean (1983). Preemption, Leapfrogging, and Competition in Patent Races. " European Economic Review. p. 22: 3–31.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Tirole, Jean (1988). The Theory of Industrial Organization. Cambridge: MA: MIT Press. p. 391–2. ISBN 9780262200714.
- ^ Schumpeter, J. (1942). Capitalism, Socialism and Democracy. New York: Harper.
- ^ Brezis, E., P. Krugman, and D. Tsiddon. (1993). Leapfrogging: A Theory of Cycles in National Technological Leadership. American Economic Review. pp. 1211–1219.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Brezis, E. S.; P. Krugman (1997). Technology and Life Cycle of Cities. Journal of Economic Growth. p. 2: 369–383.
- ^ Barro, Robert; Sala-i-Martin, Xavier (2003). Economic Growth. Cambridge, MA: MIT Press. pp. 375. ISBN 9780262025539. OCLC 2614137.
- ^ http://www.wupperinst.org/globalisation/html/leap.html Wuppertal Institute on Leapfrogging
- ^ Hydrogen Energy in the Developing World: A leapfrogging opportunity
- ^ SC has asked to explore but can Delhi afford hydrogen fuel?
- ^ Munasinghe, M. (1999). "Is environmental degradation an inevitable consequence of economic growth: tunneling through the environmental Kuznets curve". Ecological Economics. 29 (1): 89–109. doi:10.1016/S0921-8009(98)00062-7.
- ^ Vijay Modi, V., 2004. Energy services for the poor. Commissioned paper for the Millennium Project Task Force 1. December 14, 2004
- ^ Look at the difference in ICT diffusion: India ICT Diffusion, History and Forecast compared with Belgium ICT Diffusion, History and Forecast from International Futures
- ^ "Discover Berjaya Hotels & Resorts". 2015-06-22.
- ^ Cascio, J. "Leapfrog 101" (אורכב 24.01.2007 בארכיון Wayback Machine) WorldChanging, December 15, 2004.
- ^ Ministry of the Environment (Japan), 2007. 'Building a Low Carbon Society'
Leapfrogging37381257Q493754