KIC 8462852

KIC 8462852

KIC 8462852 בצילום תת-אדום ועל-סגול
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	ברבור
סוג	כוכב הסדרה הראשית מסוג F
בהירות נראית	11.705
סיווג ספקטרלי	F3 V/IV
עלייה ישרה	20ʰ 06ᵐ 15.457ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה	‏24.61″ ‏27′ ‏44°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	3.42
מרחק	1,480 שנות אור 453.77 פארסק
רדיוס	1.58 רדיוסי שמש
מסה	1.43 מסות שמש
טמפרטורה	6,750 K
מהירות סיבוב	84 ק"מ/שנייה

KIC 8462852 הוא כוכב הנמצא בקבוצת הכוכבים ברבור, במרחק 454 פארסק (1,480 שנות אור) מכדור הארץ. עם דרגת בהירות של 11.7, לא ניתן לצפות בכוכב בעין בלתי-מזוינת. בספטמבר 2015 פורסם מסמך על ידי מספר אסטרונומים של ניתוח תנודות אור יוצאות דופן של הכוכב כפי שנמדד על ידי טלסקופ החלל קפלר, אשר עוקב אחר שינויים בבהירות של כוכבים מרוחקים במטרה לגלות כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

באוקטובר 2015 קיבל הכוכב סיקור תקשורתי נרחב בגלל השערות שטענו כי עקומת האור החריגה של הכוכב יכולה להצביע על פעילות המקושרת לחיים מחוץ לכדור הארץ. במאי 2017 חזרה התופעה וטלסקופים מרחבי העולם החלו מכוונים לעבר הכוכב כדי ללמוד על התופעה.

מידע מטלסקופ החלל קפלר

נתוני בהירות על הכוכב שנאספו בטלסקופ החלל קפלר מראים נפילות לא מחזוריות קטנות בעוצמת הבהירות, יחד עם שני אירועי נפילות בהירות משמעותיים המתרחשים בערך כל 750 ימים. הנושא נחקר על ידי מדענים. השינויים בבהירות הכוכב יכולים להיות פתאומיים ובהם ירידה של עד 15% או 22% בבהירות. לשם השוואה, כוכב לכת בגודל של צדק מפחית את הבהירות רק ב-1%, דבר המצביע על כך שמה שחוסם את האור מהכוכב במהלך הירידות הגבוהות אינו כוכב אחר, אלא משהו שמכסה עד חצי מרוחב הכוכב. התחזית הצפויה לירידה גדולה בבהירות כל 750 ימים הייתה אמורה להתרחש סביב אפריל 2015, אך היא לא תועדה בשל תקלה בטלסקופ החלל קפלר.

מדידות נוספות

כיוון שלא נמצאה מחזוריות בניבוי התופעה, נדרש לעקוב אחר הכוכב באופן רציף ובמספר אורכי גל. אסטרונומים פתחו בקמפיין מימון המונים כדי לעקוב אחר הכוכב באופן שוטף באמצעות הטלסקופ בלוס קמברס. ב-19 במאי 2017 אותרה ירידה משמעותית בבהירות הכוכב, ואסטרונומים ברחבי העולם הפנו את הטלסקופים במגוון אורכי גל כדי לעקוב אחר התופעה בזמן אמת.

השערות

בהתבסס על הסיווג הספקטרלי של הכוכב, לא ניתן לייחס את השינויים הגדולים בבהירות לכוכב משתנה, לכן עלו מספר השערות לגבי קיומו של חומר המקיף את הכוכב וחוסם את האור. אף אחת מההשערות לא הצליחה להסביר את נתוני התצפית באופן מלא.

השערה אחת היא שההפחתה באור מקורה בענן שביטים מפוררים המקיפים את הכוכב במסלול אליפטי שמרחקו מהכוכב הוא כמרחק של עננת אורט מהשמש. בתרחיש הזה כוח המשיכה מכוכב קרוב גורם לשביטים, לנוע לכיוון הכוכב. ראיות התומכות בהשערה כוללות את העובדה שלכוכב יש בן זוג ננס אדום במרחק קטן יחסית של 132 מיליארד קילומטרים (885 יחידות אסטרונומיות). עם זאת, הרעיון שיש כמות רבה כל כך של כוכבי שביט המקיפים את הכוכב, שמסוגלת לחסום כ-22% מאורו, מוטל בספק.

השערה נוספת היא שהכוכב נכנס לאחרונה לשדה אסטרואידים אך תרחיש של התנגשות מסיבית בכמות גדולה של גופים אמור ליצור ענן חם שזוהר באור תת-אדום, אך במדידות ספקטרוסקופיות ברזולוציה גבוהה שהתבצעו וכן ניתוח של ספקטרום האנרגיה הנפלטת לא הראו שקיימת פליטה משמעותית בתחום התת-אדום, ובכך נשללה ההשערה. השערה נוספת היא התנגשות של שני כוכבי לכת שיצרה ענן גדול של שברים, אך אירועים כאלה הם נדירים ביותר ומאוד לא סביר שטלסקופ החלל קפלר אכן צפה באירוע מסוג זה.

האסטרונום  ג'ייסון רייט מעלה השערה שהאובייקטים שגורמים להבהוב הכוכב הם חלק ממבני-על שנבנו על ידי יישות מחוץ לכדור הארץ, בדומה לכדור דייסון, כדור היפותטי שנבנה סביב הכוכב על ידי ציוויליזציה מתקדמת, במטרה לקלוט את האור מהכוכב ולנצלו לשימוש כאנרגיה. בפרויקט סט"י מתכננים להפנות את צלחות הרדיו לכיוון שהכוכב על מנת לבדוק שידורי רדיו ממנו.

ראו גם

• אות ה"וואו!"
• נוסחת דרייק
• סולם קרדשב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא KIC 8462852 בוויקישיתוף

• אילן גטניו, הנצנוץ המוזר של הכוכב: לוויינים שבנו חייזרים?, 16 באוקטובר 2015, באתר ישראל היום
• תעלומת "כוכב החייזרים": "אין דבר שדומה לו", באתר ynet, 5 באוקטובר 2016
• קימברלי קרטייה וג'ייסון ט' רייט, ‏האם חייזרים בנו מבני ענק סביב שמש רחוקה?, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 15 ביוני 2017
• KIC 8462852, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים   

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30341104KIC 8462852