Festina lente
Festina lente (בתרגום מילולי לעברית: "החפז לאט") הוא מטבע לשון שמשמעותו כי יש לבצע פעולות באיזון נכון של דחיפות ושקידה. חיפזון עלול לגרום לטעויות ולנזקים לטווח ארוך.
מקור הביטוי ביוונית קלאסית: σπεῦδε βραδέως.
הביטוי קיים גם בערבית: العَجَلَةُ مِنَ ٱلشَّيْطَانِ وَالتَّأَنِّي مِنَ ٱلرَّحْمٰنِ, ונמצא בשימוש בעברית בתרגום: החיפזון מן השטן והמתינות מן הרחמן, או מבורא עולם.[1]
שימושים לאורך ההיסטוריה
הרעיון כי עבודה קשה והתמדה עדיפות על שעננות המבוססת על ביטחון עצמי הוצג לראשונה על ידי איזופוס (620–564 לפנה"ס) במשלו "הצב והארנבת" (ביוונית Χελώνη καὶ λαγωός).[2]
ההיסטוריון הרומי סואטוניוס, בעבודתו חיי שנים-עשר הקיסרים מספר כי הקיסר אוגוסטוס, שמשל ברומה עד שנת 14 לספירה, נהג לומר למפקדיו: "מפקד שקול הפועל במתינות עדיף על מפקד אמיץ. דבר שנעשה טוב נעשה מספיק מהר".
על מטבעות זהב מתקופת אוגוסטוס הוטבעו דמויות של סרטן ופרפר להמחשת השילוב בין מהירות לאיטיות.
בספר "חלומו של פוליפילוס", שנכתב בשנת 1467 על ידי פרנצ'סקו קולונה ופורסם בשנת 1499 על ידי אלדו מנוציו, הביטוי Semper festina lente (תמיד החפז באיטיות) מוצג כחידה ויזואלית (רבוס) המורכבת מעיגול, עוגן ודולפין. העיגול מסמל קביעות (תמיד), העוגן מסמל יציבות (מתינות) והדולפין מסמל את המהירות (חיפזון).
לאחר פרסום הספר, המוציא לאור אלדו מנוציו עיצב את סמל בית הוצאה לאור ברוח איור זה.
קוזימו א' דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ושליט פירנצה בין השנים 1537–1574, אימץ את הביטוי כמוטו שהומחש באמצעות צב, סמל האיטיות והזהירות, שעל גבו מפרש. האמן ג'ורג'יו וסארי שילב כ-100 מופעים של הסמל בעיטורים ובציורי הקיר בארמונות הדוכס.
שבעת התבליטים של אוניברסיטת סלמנקה עוצבו במאה ה-16 בהשפעת האיור שהופיע בספר "חלומו של פוליפיוס". שניים מתוך שבעת התבליטים מתארים את רעיון השילוב בין מהירות לאיטיות.
בתבליט הראשון מופיעה אישה (סמל המתינות) המחזיקה ביד ימין כנפיים (סמל המהירות) וביד שמאל צב (סמל האיטיות והזהירות) וכותרת בלטינית שפירושה "מתן את המהירות שלך בישיבה ואת האיחור שלך בתנועה" (בלטינית: "velocitatem sepando tarditatem tempera surging" ). בתבליט השישי מוצגים שני עוגנים ששני דולפינים מסוגננים מפותלים סביבם ושני חבלים קשורים לטבעות העוגן. כתובות מופיעות משני הצדדים, בצד שמאל ניתן לקרוא ביוונית קלאסית ΑΕΙ ΣΠΕΥ ΔΕΒΡΑΔΕΟΣ (תמיד מהר לאט) ובצד ימין כתובת לטינית בעלת אותה משמעות: SEMPER FESTINA LENTER
באוסף המשלים שפרסם בין השנים 1668–1694, כלל ז'אן דה לה פונטיין עיבוד למשל של איזופוס "הצב והארנבת",[3] בו תיאר את הצב במילים "הוא ממהר לאט" (בצרפתית: Elle se hâte avec lenteur).
הערות שוליים
- ^ משל בערבית, החפזון מהשטן
- ^ Σελίδα:Ésope - Fables - Émile Chambry.djvu/355 - Βικιθήκη, el.wikisource.org (ביוונית)
- ^ JEAN DE LA FONTAINE, LE LIÈVRE ET LA TORTUE
39522743Festina lente