דייוויד סזרני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה . דייוויד סזרני (באנגלית: David Cesarani; 1956–2015) היה היסטוריון וחוקר השואה אנגלי-יהודי.
חייו
סזרני נולד למשפחה יהודית. הוריו היו קומוניסטים בהשקפתם.[1] סזרני התנדב בקיבוץ והיה תומך ישראל כל חייו.
סזרני למד באוניברסיטת קיימברידג', באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת אוקספורד. ב-1986 התבקש לחקור את סוגיית בריטניה ופושעי המלחמה הנאצים שהגיעו אליה ועשה זאת עד השלמת דוח הוועדה ב-1988. הוא לימד בלידס, בסאות'המפטון ועוד.
סזרני תרם להגדלת המודעות לזכר השואה בבריטניה. הוא קרא להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שהגיעו לבריטניה, תרם לקביעת יום זיכרון לשואה בבריטניה וכן להקמת תצוגת הקבע על השואה במוזיאון המלחמה האימפריאלי והיה חבר במשלחת הבריטית לכוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.
מחקריו ופעילותו הציבורית להנצחת זכר השואה
בספרו הראשון על השואה, Justice Delayed: How Britain Became a Refuge for Nazi War Criminals, ניסה להסביר מדוע אפשרו הבריטים לרוצחי יהודים ממזרח אירופה להיכנס לבריטניה ולמה לא עמדה סוגיה זו לדיון ציבורי. הוא טען שמצד בעלות הברית המערביות, פושעי המלחמה היו גרמנים ואוסטרים והן לא ביקשו לטפל בנושא משתפי הפעולה המזרח אירופים, אותם החשיבו כקרבנות של הסובייטים.
ב-1992 ארגן סזרני אירוע לציון שנת היובל לוועידת ואנזה, בעקבותיו ערך את הספר The Final Solution: Origins and Implementation.
ב-1994 ארגן כנס לציון חמישים שנה לחורבן יהדות הונגריה. בעקבות הכנס ערך את הספר Genocide and Rescue: The Holocaust in Hungary. במקביל כתב ביוגרפיה על ארתור קסטלר.
ב-2002 היה עורך שותף לספר הכינוס Bystanders" to the Holocaust: A Re-evaluation" ותרם לו מאמר הדן במסייעים ליהודים.
ב-2004 פרסם ביוגרפיה על אדולף אייכמן.
בספרו Justice Delayed כתב סזרני שברגן-בלזן סימל בבריטניה את זוועות הנאציזם והיה שותף בארגון כינוס לרגל שישים שנה לשחרור המחנה. תוכן המחקרים שהובאו בכנס התפרסם בספר Belsen 1945: New Historical Perspectives.
בשנים 2012-2010 השתתף סזרני בעריכת שלושה ספרי כינוסים על התקופה שאחרי המלחמה, על הניצולים, הצדק, הפוליטיקה והזיכרון לאחר המלחמה, וכן בנושא שתיקתם-לכאורה של הניצולים אחרי השואה. בספר After the Holocaust: Challenging the Myth of Silence טען שהניצולים לא שתקו, אך עד סוף שנות הארבעים הדיון בנושא היה רב ונחשב על ידי הציבור הרחב כממוצה.
הוקרה
על תרומתו לעיצוב זיכרון השואה בבריטניה קיבל סזרני את אות אביר האימפריה הבריטית ב-2005.
מספריו
- David Cesarani, “Autobiographical Reflections on Writing History, the Holocaust and Hairdressing,” in Christopher R. Browning, et al., eds., Holocaust Scholarship: Personal Trajectories and Professional Interpretations (New York: Palgrave Macmillan, 2015)
- David Cesarani, Final Solution: The Fate of the Jews 1933–49 (London: Macmillan, 2016)
- David Cesarani, Justice Delayed: How Britain Became a Refuge for Nazi War Criminals (London: William Heinemann, 1992)
- David Cesarani, ed., The Final Solution: Origins and Implementation (London: Routledge, 1994).
- David Cesarani, ed., Genocide and Rescue: The Holocaust in Hungary (Oxford: Berg, 1997).
- David Cesarani, Arthur Koestler: The Homeless Mind (London: William Heinimann, 1998), p. 557
- David Cesarani and Paul A. Levine, eds., “Bystanders” to the Holocaust: A Re-evaluation (London: Frank Cass, 2002).
- David Cesarani, Eichmann: His Life and Crimes (London: William Heinemann, 2004)
- Suzanne Bardgett and David Cesarani, eds., Belsen 1945: New Historical Perspectives (London: Vallentine Mitchell, 2006)
- Suzanne Bardgett, David Cesarani, et al., eds., Survivors of Nazi Persecution in Europe after the Second World War: Landscapes after Battle, vol. 1 (London: Vallentine Mitchell, 2010).
- Suzanne Bardgett, David Cesarani, et al., eds., Justice Politics and Memory in Europe after the Second World War: Landscapes after Battle, vol. 2 (London: Vallentine Mitchell, 2011).
- David Cesarani and Eric J. Sundquist, eds., After the Holocaust: Challenging the Myth of Silence (London: Routledge, 2012)
- David Cesarani, ed., Holocaust: Critical Concepts in Holocaust Studies (London: Routledge, 2004)
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] דייוויד סזרני25903608