מדעי המידע
.jpg)
מדעי המידע (באנגלית: Information science), נקרא בארץ גם מדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט,[1] או "מדעי נתונים ומידע",[3] הם תחום אקדמי וקבוצת תחומי ידע, שבעשור השני של המאה ה-21 מקבוצים תחת שם זה באוניברסיטאות שונות. בתחום זה, לצד התמחות בניהול מידע, לומדים גם שפות תכנות, מחשב ו-Web שונות כדי להביא רעיונות לידי ביטוי. במדעי המידע ישנם שני תחומים עיקריים: מדעי המידע האקדמיים-תאורטיים ומדעי המידע העסקיים-ארגוניים, תחומים ההולכים וגדלים, במיוחד בענף ההיי-טק בימינו.
העוסק במקצוע זה מכונה "מנהל מידע". עיקר עבודתו של מנהל המידע הוא כמומחה שתפקידו לאסוף, לנתח, לעבד ולפרש מידע בנושאים מסוימים. עובד מסוג זה מתאפיין בהבנה מעמיקה בתחום מידע ממוקד.
מדעי המידע הארגוניים כוללים קבוצה של מתודולוגיות וכלים כמו: ניהול ידע, ניהול תובנות מתוך מידע, בינה עסקית (Business Intelligence), ניהול תוכן דיגיטלי, ניהול ואופטימיזציה אלגוריתמית של פורטלים באינטרנט, מחקר מידעני, ועוד. ניהול ידע מתמקד בראשו של האדם. ניהול תובנות מתוך מידע מתמקד במידע מובנה בבסיסי נתונים ארגוניים. ניהול תוכן מתמקד בידע מפורש הנמצא בטקסטים, הקלטות אודיו והקלטות וידאו. ניהול פורטלים מתמקד בהצגת ידע, מידע ותוכן ביישומי רשת ובאתרי אינטרנט, כך שכל הנתונים ובפרט הדאטה בייס יהיו נגישים ועדכניים בכל פלטפורמת מחשוב דיגיטלית.
בוגרי תואר ראשון במדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט, ובפרט אלה במסלול המורחב, צוברים ידע מתמטי-אלגוריתמי ייעודי לצד ידע בשפות תכנות, מחשב ו-Web שונות, כגון:[4] C#, HTML5 (Visual Studio), CSS, Python (Pandas, NumPy, SKLearn), JAVA (Android Studio), JavaScript (Framework JS1, Visual Studio Code, DOM), TypeScript, Angular (MVC, JSON), Node.js (JS2, npm), phpMyAdmin (MySQL, MariaDB), SQLite, NoSQL, SQL, Access, PHP, Apache (XAMPP, NetBeans, Perl), ASP.NET (MVC), WordPress, Web analytics, Facebook Analytics, SPSS, Excel (Pivot tables), VBA, Axure, Data Science, Anaconda (Jupyter Notebook), Weka, Spark, MLBase, ויישומים בביג דאטה: MongoDB (MongoDB Compass), Cloudera Hadoop, Hive, HBase, Redis.[4] אלה הממשיכים לתואר שני במגמת טכנולוגיות מידע ילמדו בנוסף: jQuery, Machine Learning, Supervised Learning, Tableau, DFD, CASE, ArcGIS, Python (Matplotlib, Seaborn).[4] קיים גם תואר שלישי (דוקטורט) לתחום אקדמי זה.[5]
מדעי המידע התאורטיים כוללים קבוצה של תאוריות וטכנולוגיות יסוד כמו תורת המידענות, תורת המיון (תזאורוסים וטקסונומיות), בינה מלאכותית, רשתות סמנטיות, סטטיסטיקה וסייבר.
קישורים חיצוניים
- מדעי המידע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 טכנולוגיות מידע: מדעי המידע - טכנולוגיות אינטרנט | אוניברסיטת בר-אילן, באתר is.biu.ac.il
- ^ https://www.facebook.com/information.science.biu/posts/2094093254165280
- ^ https://www.mako.co.il/study-career-xtra_study_career/Article-f198fa0b46f2571026.htm
- ^ 4.0 4.1 4.2 https://is.biu.ac.il/files/is/shared/hmkhlqh_lmdy_hmyd.docx
- ^ https://is.biu.ac.il/Ph.D_bar_ilan
| ניהול ידע | ||
|---|---|---|
| כללי | ניהול ידע • ניהול תוכן • מבחן אמילי • למידה ארגונית • פער הידיעה-עשייה • עובד ידע • תרבות ארגונית | |
| נושאים משלימים | נתונים • מידע • ידע • מדעי המידע • מערכת מידע • מידענות • מידען • מערכת תומכת החלטה • עיבוד נתונים | |
| אישים | לארי פרוסאק | |
31344206מדעי המידע