DVD-Audio
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
DVD-Audio הוא תקן למוזיקה באיכות גבוהה, המאוחסנת על גבי דיסק DVD. בניגוד לסרטים, דיסקים אלה אינם מכילים תמונה אלא רק הקלטת אודיו רב ערוצי באיכות גבוהה. רוב נגני ה-DVD אינם תומכים בהשמעת DVD-Audio, או מסוגלים להשמיע את האות באיכות מוגבלת. הדיסקים יכולים להכיל שילובים שונים של מוזיקה רב ערוצית או מוזיקה חד/דו ערוצית באיכות (קצב דגימה) גבוהה במיוחד
משיקולים של ניהול זכויות דיגיטלי, נגני DVD-Audio אינם מוציאים את ערוצי הקול דרך S/PDIF (ממשק דיגיטלי דרך סיב אופטי או כבל קואקסיאלי), או מוציאים אותם רק באיכות נמוכה, למשל צליל סטריאופוני במקום רב-ערוצי, או בקצב דגימה נמוך במקום גבוה, כדי למנוע את היכולת להעתיק את המוזיקה באיכות הגבוהה ביותר. במקום זאת, נגן תומך DVD-Audio מכיל מפענח נפרד המוציא את כל הערוצים הנפרדים, באופן אנלוגי, שיטה הנחשבת טובה פחות מהעברה דיגיטלית אל המגבר.
לאחר שהוגדר תקן HDMI (ממשק דיגיטלי להעברת אודיו ווידאו בין ציוד אודיו-וידאו ביתי) המאפשר העברת מוצפנת של מדיה דיגיטלית, הופיעו נגני DVD התומכים ב-DVD-Audio ומוציאים את ערוצי השמע באופן דיגיטלי, דרך ממשק HDMI (גרסה 1.1 ומעלה). בצורת חיבור זו ניתן לקבל אות נקי יותר, אך נכון ל-2008, רסיברים בעלי תמיכה בפענוח אודיו מכניסות HDMI הם מוצרים חדישים ועדיין נדירים יחסית בקרב צרכני הקצה. דרך אחרת להעביר את המידע דיגיטלית היא בתקן IEEE-1394 אך נגנים ומגברים כאלה הם נדירים.
תקן מתחרה ל-DVD-Audio הוא SACD. שני הפורמטים זכו להצלחה מוגבלת למדי, שכן תמיכה בהם משמעה תוספת מפענח בנגן, וזו מעלה את מחירו, ודורשת חיבור שישה חוטים נוספים בין הנגן למגבר. ייתכן שנגנים חדשים בעלי יכולת HDMI יגדילו את פופולריות שתי השיטות, לאחר שרסיברים מתאימים ייעשו נפוצים יותר.
הפורמט תומך במגוון שילובים של ערוצים וקצבי דגימה. במונו (1.0), סטריאו (2.0), סטריאו (2.1), סטריאו ומונו היקפי (3.0 או 3.1), קוודרופוני (4.0 או 4.1), 3-סטריאו (3.0 או 3.1), 3-סטריאו ומונו היקפי (4.0 או 4.1) וצליל היקפי מלא (5.0 או 5.1), הדיסק יכול לכלול מידע בקצבי דגימה של 44.1 קה"צ, 48 קה"צ, 88.2 קה"צ או 96 קה"צ. במונו או בסטריאו ישנה תמיכה גם ב-176.4 קה"צ ו-192 קה"צ. נכון ל-2008, רק רסיברים מעטים תומכים במוזיקה בקצבי הדגימה הגבוהים.
35372176DVD-Audio