A7V
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה מייצרת |
 הקיסרות הגרמנית |
| שנת ייצור | 1918 |
| דגם קודם | אין |
| דגם עוקב | אין |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם הראשונה |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.47 מטרים |
| רוחב | 3.1 מטר |
| גובה | 3.35 מטרים |
| משקל | 33 טון |
| מהירות | 8 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 40 ק"מ |
| מנוע | שני מנועי בנזין, 100 כ"ס כל אחד. |
| שריון | 10-30 מילימטר |
| צוות | 18 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 57 מ"מ |
| חימוש משני | שישה מקלעים 7.92 מ"מ |
שטורמפאנצרוואגן A7V (רכב סער משוריין A7V) או בקיצור, A7V, היה הטנק הגרמני הראשון. הטנק יוצר במספרים קטנים לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה.
רקע
למרות האימה שהטילו הטנקים הבריטים הראשונים בחי"ר הגרמני, ולמרות ההצלחות הלא מבוטלות של הנשק החדש הזה, המטה הגרמני העליון במלחמת העולם הראשונה לא ראה ערך רב בטנקים. הגנרלים הגרמנים, רובם אנשי פרשים, ראו בטנק מעין צעצוע מכני שאין לו מקום בצבא רציני. לכן רק ב-1917 החל ייצור הטנקים בגרמניה, וגם אז בכמויות קטנות. הגרמנים ייצרו רק דגם אחד, ששמו היה A7V, והוא הוטל לקרב בפעם הראשונה במרץ 1918. [דרוש מקור]
A7V
הטנק הגרמני היה פרי תכנונו של קצין תובלה גרמני. ה-A7V היה למעשה ארגז שריון שהורכב על שלדה של טרקטור. הוא היה גדול יותר ממקביליו הבריטיים, ותופעל בידי 18 אנשי צוות. השריון היה עבה יותר מזה של הטנק הבריטי, והחימוש כלל תותח 57 מילימטר ושישה מקלעי 7.92 מילימטר. לא היה לו צריח והחימוש סודר כך שתותח ה-57 מילימטר היה בחזית הטנק, שני מקלעים בכל צד, ושניים באחורי הטנק. ההנעה סופקה על ידי שני מנועי "דיימלר" מבוססי בנזין, שכל אחד מהם הפיק 100 כוחות סוס. השימוש בשני מנועים אלה איפשר לטנק מהירות של 8 קילומטר לשעה. לכאורה היה מדובר ברכב שעולה על הטנק סימן 1 הבריטי כמעט בכל, אך למעשה לא כך היה הדבר. ה-A7V סבל מבעיות מכניות קשות. המנועים ושאר מערכת ההנעה התקלקלו תכופות, ושריון הטנקים הגרמני היה מאיכות ירודה. למעשה השימוש היחיד שהיה ל-A7V היה בהעלאת מורל החי"ר הגרמני, ובכך שהחי"ר הבריטי נטה להימלט מפניו (כפי שעשה החי"ר הגרמני כאשר הותקף על ידי טנקים בריטיים).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: A7V |
