הצרחה

הצרחה קטנה ב"צד המלך"

הצרחה גדולה ב"צד המלכה"

במשחק השחמט, הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:

1. המלך מוזז שתי ערוגות לכיוון הצריח
2. הצריח מוזז לערוגה הצמודה למלך ומעבר לו

זהו המקרה היחיד בו מוזזים שני כלים ובו המלך זז יותר מערוגה אחת, במסע אחד.

ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560.

הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:

1. המלך והצריח לא הוזזו כלל מערוגותיהם הטבעיות מתחילת המשחק.
2. המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע.
3. המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה.
4. המלך אינו עובר על פני ערוגות המאוימות על ידי כלי היריב; ערוגות אלו כוללות את ערוגת הכניסה של המלך בהצרחה.
5. אין כלי מפריד בין המלך לצריח.
6. הצריח והמלך נמצאים באותה שורה. הגבלה זו נוספה לחוקים בשנת 1972, כדי למנוע הצרחה במאונך לאחר הכתרת רגלי בטור ה'.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נגיעה בצריח קודם להזזת המלך, אינה מאפשרת הצרחה ומחייבת מהלך שבו זז רק הצריח (על פי החוק "נגעת-נסעת"). מבחינים בין "הצרחה קטנה" שהיא הצרחה "לצד המלך" ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה". אם רק אחד הצריחים הוזז, ניתן להשתמש בצריח השני לצורך ביצוע הצרחה. אם הערוגה ב1 מאוימת, ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאוים מותר לבצע הצרחה. ברישום התנועות, מציינים הצרחה "קטנה", בה הצריח נע שתי משבצות, על ידי הסימון O-O ואילו הצרחה "גדולה", בה הצריח נע שלוש משבצות, על ידי הסימון O-O-O.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מביאה את הצריח לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח. במקרים מסוימים עלולה הצרחה שאיננה מחושבת כראוי, להביא למילכודו של המלך ולהפסד במשחק. לדוגמה, אם לאחר ההצרחה השחקן המצריח מביא את המלך שלו לפינת הלוח ולאחר מכן מצמיד את הצריח למלך ולא מזיז מתחילת המשחק את הרגלים שמלפני המלך השחקן חושף את המלך שלו לסיכון למט חנק.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34010329הצרחה