מציעה

בשחמט, שלב המציעה (מכונה גם אמצע או מיתווך) הוא השלב השני והאמצעי של המשחק, הבא אחרי הפתיחה ולפני הסיום.

אין קו ברור המבדיל בין הפתיחה למציעה, אך קיימים ההבדלים הבאים: בשלב המציעה מפסיקים השחקנים בדרך כלל לשחק לפי הפתיחה הידועה, ועוברים למהלכים מקוריים. כמו כן, השחקנים כבר פיתחו את רוב הכלים ועוברים לניסיונות התקפה על היריב, וכן לשימוש בטקטיקות שונות.

גם בין המציעה לסיום אין קו ברור, אולם קיימים ההבדלים הבאים: מספר הכלים קטן בהרבה, עוצמת ההתקפות נחלשת והמלכים יוצאים ממקום מחבואם.

לשלב המציעה יש הרבה פחות ניתוחים מהשלבים האחרים, כיוון שבניגוד לפתיחה, עמדת המוצא אינה ידועה ולכלים יש "חופש תנועה" גדול יותר, ובניגוד לסיום, מספר הכלים רב.

מטרות במציעה

בשלב המציעה, השחקנים בוחרים בדרך כלל מטרה מסוימת ומתמקדים בה. המטרות הנפוצות הן: התקפת מט על המלך, זכייה בחומר, הכתרת רגלי למלכה וכו'.

במציעה מספר אלמנטים חשובים:

• ביטחון המלך: הגורם החשוב ביותר הוא שמירה על ביטחון המלך, כיוון שהכנעת המלך גורמת להפסד מיידי של המשחק. בשל כך זוהי המטרה החשובה ביותר שהשחקנים מציבים לנגד עיניהם.
• חומר: יתרון במספר הכלים או באיכותם הוא גורם חשוב. עדיפות חומרית מובילה פעמים רבות לניצחון.
• ניידות: הניידות של הכלים היא מספר המשבצות אליהן הם יכולים להגיע. ככל שלשחקן כלים ניידים יותר, כך הוא יכול לבצע מהלכים רבים ומתוחכמים יותר.
• המרכז: במציעה יש חשיבות גדולה למרכז הלוח (המשבצות ד4, ה4, ד5, ה5). הקרב העיקרי מתנהל דרכו, ושליטה בו מאפשרת שליטה בשאר הלוח, ולכן השחקנים שואפים להשתלט עליו.