תקי א-דין א-נבהאני
 | |
| לידה |
איג'זים,  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה | 1977 (בגיל 68 בערך) |
| מקום קבורה | ביירות |
| השכלה | אל - אזהר |
| השקפה דתית | אסלאם |
מוחמד תקי א-דין בן אבראהים בן מוסטפא בן אסמאעיל בן יוסף א-נבהאני (בערבית: تقي الدين النبهاني) (1914 - 11 בדצמבר 1977) היה חוקר מוסלמי מירושלים[1] שייסד את הארגון חזב א-תחריר, שמטרתו המוצהרת היא הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית.
ביוגרפיה
א-נבהאני נולד ב-1909 בכפר הערבי איג'זים ששכן בפאתי חיפה במהלך התקופה שארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. אביו היה מרצה לדיני שריעה, אמו הייתה חוקרת אסלאם, וסבו היה המלומד הפלסטיני יוסוף א-נבהאני. א-נבהאני למד דיני שריעה באוניברסיטת אל-אזהר ובמכללת דאר אל-עלום בקהיר. הוא סיים את לימודיו ב-1931 וחזר לארץ ישראל. בתחילה עבד כמורה ובהמשך כמשפטן, ולבסוף מונה לתפקיד שופט שריעה בבית המשפט לערעורים. א-נבהאני היה מוטרד מאוד באותה התקופה מהקמתה של מדינת ישראל, ממלחמת העצמאות ומתוצאות המלחמה, ובעקבות כך ב-1953 הקים את מפלגת חזב א-תחריר. בתחילת דרכה הוצאה המפלגה אל מחוץ לחוק. על א-נבהאני נאסר לחזור לתחומי ירדן, ובעקבות כך הוא עבר לגור בביירות. א-נבהאני נפטר ב-20 בדצמבר 1977.[2]
פילוסופיה פוליטית
א-נבהאני סבר שמצבם הפוליטי המדוכא של המוסלמים בעת המודרנית נבע מביטול הח'ליפות האסלאמית ב-1924. א-נבהאני היה ביקורתי במיוחד לכך שאזור המזרח התיכון חולק למדינות לאום אשר לכל אחת מהן בריתות עם מעצמות אימפריאליות שונות. לטענתו של א-נבהאני סוגיות מרכזיות נוספות היו הבחירה של האימפריה העות'מאנית לשים סוף לאג'תהאד, וכישלונה של האימפריה העות'מאנית בהבנת "הצד האינטלקטואלי והחקיקתי של האסלאם", והזנחת השפה הערבית.[3]
ביצירותיו המפורסמות ביותר של א-נבהאני, אשר נכתבו בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, הביע א-נבהאני התפכחות רדיקלית מהמעצמות החילוניות שלא הצליחו להגן על הלאומיות הפלסטינית. לטענתו יש להקים ח'ליפות חדשה אשר בסופו של דבר תתקיים בכל רחבי העולם ותחליף את כל מדינות הלאום. הסדר הפוליטי והכלכלי שלה יתבסס על עקרונות אסלאמיים, ולא על חומרנות אשר לטענתו הייתה תוצאה של כלכלות קפיטליסטיות.
א-נבהאני כתב גם את הספר "המערכת הכלכלית באסלאם" שעסק בהשקפות איסלמיות על עקרונות כלכליים והסתירות בינם לבין הקפיטליזם והסוציאליזם המערביים. ספרו יצא לאור בשפה הערבית ב-1953 ותורגם בהמשך גם לאנגלית ולמספר שפות נוספות.
השפעה
ארגון חזב א-תחריר מעולם לא עורר פופולריות רבה במיוחד במדינות אליהן הארגון הגיע. אף על פי כן, יצירותיו של א-נבהאני הפכו לחלק חשוב בספרות האיסלאמיסטית המודרנית.[4]
הערות שוליים
- ^ Umm Mustafa (28 בפברואר 2008). "Why I left Hizb ut-Tahrir". New Statesman. נבדק ב-15 באפריל 2015.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Marshall Cavendish Reference (2011). Illustrated Dictionary of the Muslim World. Marshall Cavendish. p. 124. ISBN 9780761479291. נבדק ב-15 באפריל 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Flood, Christopher; Miazhevich, Galina; Hutchings, Stephen; et al., eds. (2012). Political and Cultural Representations of Muslims: Islam in the Plural. BRILL. p. 29. ISBN 9789004231030.
- ^ Bosworth, C.E.; van Donzel, E.; Heinrichs, W.P.; Lecomte, G.; Bearman, P.J.; Bianquis, Th. (2000). Encyclopaedia of Islam. Vol. X (T-U) (New ed.). Leiden, Netherlands: Brill. p. 133. ISBN 9004112111.
37347183תקי א-דין א-נבהאני