תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה
| מערכה: ישראל במלחמת האזרחים בסוריה | ||||||||||||||||||||||
| תאריך | 5 במרץ 2020, 8 ביוני 2021 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחוזות חומס ודמשק (אנ'), סוריה | |||||||||||||||||||||
| עילה | היערכות ליצור נשק כימי | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | פגיעה ביכולת הכימית של משטר אסד | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
תקיפת מתקני הנשק הכימי בסוריה היו שתי תקיפות ישראליות של אתרי נשק כימי בסמוך לדמשק וחומס בסוריה, שבוצעו ב-5 במרץ 2020 וב-8 ביוני 2021. התקיפות נועדו לבלום מאמץ סורי לחידוש הייצור של גז עצבים מסוג סארין. שמונה בני אדם נהרגו בתקיפה ב-2021.[1]
שימוש סורי בנשק כימי
מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, עשה משטרו של אסד שימוש בנשק כימי במספר אירועים. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הגדיר את השימוש בנשק נגד אזרחים כ"קו אדום", ב-2013 איים לתקוף בסוריה בעקבות סדרת תקיפות כימיות בדרום המדינה, בהן נהרגו מאות. כחלופה לתקיפה, סיכמו ארצות הברית ורוסיה כי סוריה תפורק מהנשק הכימי שברשותה, כולל גז העצבים. משטר אסד העביר חלק ממאגרי הנשק הכימי לכוחות בינלאומיים. במערב העריכו כי שמר חלק ממנו וכן את היכולת לייצרו. ב-2014, דווח על שימוש נוסף בנשק כימי נגד אזרחים בסוריה.[2]
התקיפות
ישראל הורתה על המתקפות בהתבסס על מידע מודיעיני שהראה שממשלת סוריה רוכשת חומרים כימיים הדרושים ליצור מחדש של הנשק הכימי, עליו ויתרה לכאורה שמונה שנים לפני כן.[3]
2020
ב-5 במרץ 2020 תקפה ישראל בסוריה במסגרת הניסיון למנוע מאסד לבנות מחדש מאגר של נשק כימי. אותה תקיפה, כך דווח, כוונה נגד וילה ומתחם נוסף בפרבר סמוך לחומס, העיר השלישית בגודלה במדינה שבעבר היוותה מוקד לפעילות של המשטר בכל הנוגע לפיתוח נשק כימי.
2021
ב-8 ביוני 2021, לפי פרסומים זרים תקפה ישראל בחומס ובדמשק ופגעה ביכולת זו. כלי התקשורת בסוריה דיווחו על תקיפות אוויריות ישראליות, והמרכז הסורי לזכויות אדם דיווח על שמונה הרוגים מתוכם שבעה חיילים, בהם קצין בכיר ומהנדס שעבד במעבדה צבאית חשאית.
דוקטרינת בגין
לפי פרשנים ישראליים לענייני צבא וביטחון, אחד מיעדי התקיפות והדלפתן לתקשורת היה העברת מסר לסוריה ולאיראן כי ישראל לא תאפשר לאויביה לפתח נשק להשמדה המונית - הרחבה של דוקטרינת בגין.[4][5]
ראו גם
- ישראל במלחמת האזרחים בסוריה
- הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
- תקיפת הכור הגרעיני בסוריה
קישורים חיצוניים
- Israeli airstrikes in Syria targeted chemical weapons facilities, officials say, וושינגטון פוסט, 13 בדצמבר 2021 (תרגום לעברית)
- יוסי יהושוע, מלחמת עצבים: כך עצרה ישראל "ניסיון החייאה" של נשק בלתי קונבנציונלי בסוריה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2021
- ניר דבורי, נשק יום הדין ששמר אסד ואיתות האזהרה - ישראל לא תשלים עם איום קיומי, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2021
הערות שוליים
- ^ ynet, דיווח: שתי תקיפות ישראליות בשנתיים האחרונות נגד מתקני נשק כימי בסוריה, באתר ynet.
- ^ "הוושינגטון פוסט: ישראל תקפה ביוני מתקני נשק כימי בסוריה". הארץ. נבדק ב-2021-12-13.
- ^ דיווח בוושינגטון פוסט: ישראל תקפה בחודש יוני מתקנים לייצור נשק כימי בסוריה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ רון בן ישי, הנשק הכימי שאסד מנסה להסתיר, והקו האדום של ישראל, באתר ynet, 13 בדצמבר 2021
- ^ יואב לימור, התקיפות בסוריה: בארה"ב הבטיחו, ובישראל קיימו, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2021
32871148תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה