תעודת שר חוץ
תעודת שר חוץ (foreign office certificate או executive certificate) היא מענה של ממשלה של מדינה לבקשת מידע של בית משפט של אותה מדינה, בענייני מדיניות חוץ של המדינה המשפיעים על הליכים משפטיים. הכלל העומד מאחורי פניית בית משפט בבקשה לתעודת שר חוץ נובעת מהכלל שבענייני מדיניות חוץ לא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות, ועל כן בענייני מדיניות חוץ בית המשפט מכפיף את עצמו להחלטות הממשלה ורואה בתעודת שר החוץ ראייה סופית.
נושאים בהם נהוג שימוש בתעודת שר חוץ כוללים[1]:
- השאלה האם מדינה אחרת או ממשלה מסוימת הוכרה על ידי המדינה "דה יורה" או "דה פקטו"
- השאלה האם המדינה מכירה בשלטונה של מדינה מסוימת על שטח מסוים והיקף גבולותיה של המדינה
- מעמד הריבונות של מדינה או שלטון מסוים
- קיומו של מצב מלחמה
- קיומו של היתר לפעולת עונשים נגד מדינה אחרת
- השאלה האם אדם מסוים זכאי לחסינות דיפלומטית
מקורו של השימוש בתעודת שר חוץ היא בתחילת המאה ה-19 באנגליה והוא מוכר במדינות רבות.
המקרים בהם ראוי להשתמש בתעודת שר חוץ נדונים בהרחבה ושונים בין מדינה למדינה. באנגליה מקובל שתעודת שר חוץ משמש רק בעניינים בהם קיים אלמנט של הכרה של המדינה ולא רק ממצא שבעובדה[2], בעוד בישראל שימשו תעודות שר חוץ לעניינים שבעובדה, הגם שלא בשאלות משפטיות[3].
בישראל הוצאו תעודות שר חוץ במקרים רבים. בשנת 2008 הוציאה משרד החוץ תעודת שר חוץ בו נקבע שהרשות הפלסטינית אינה נהנית מחסינות ריבונית, לאחר שבית המשפט העליון קבע שתעודת שר חוץ היא הדרך להכריע בעניין[4].
הערות שוליים
- ^ Sir Francis Vallat, International Law and the Practitioner, Manchester University Press ND, page 56
- ^ Sir Francis Vallat, International Law and the Practitioner, Manchester University Press ND, page 57
- ^ ע"א 2561/09 שמא אסמאעיל עומרי (אלנג'אר) נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל
- ^ הגשת תעודת "שר החוץ" לפרקליטות בתיקי תביעות נגד הרשות הפלסטינית, אתר משרד החוץ, 16 במרץ 2008
29802220תעודת שר חוץ