תמימות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
המונח "תמים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תמים (פירושונים).

תמימות (שלימות) או תַּמּוּת (מלשון תָּם) הוא מושג המאפיין אנשים שאינם מתוחכמים אלא נוהגים בפשטות.[דרוש מקור] לדוגמה רוב הילדים נחשבים לתמימים. המושג משמש לעיתים לתיאור תופעות נוספות המזכירות את התמימות.[דרוש מקור]

ההפך מתמימות היא התחכמות, אכזריות[דרוש מקור] או ציניות (על פי ההקשר).

נאיביות

נאיביות (מצרפתית: Naïveté) היא מילה מושאלת מצרפתית שפירושה הצגת או הבעת חוסר ניסיון, חוסר הבנה או היעדר תחכום. במקור המילה הצביעה על תמימות וטבעיות במובן החיובי דווקא. מילה שקיבלה משמעות הפוכה במידת מה היא ציניות.

יש הרואים בנאיביות דווקא ברכה, המיוחסת על פי רוב לילדים, שכן האדם הנאיבי יכול להתלהב מדברים שהציניקן כבר אינו מתלהב מהם. כך למשל תערוכה של אמנים מצרפת, בלגיה וקנדה שעלתה ב-2007 נקראה: "נאיביות – שמחת חיים".

התמימות ביהדות

ביהדות המונח תמימות מפורשת לעיתים במובן "שלם" כמו: ”ואמרת להם זה האישה אשר תקריבו לה', כבשים בני-שנה תמימים, שניים ליום עולה תמיד” (במדבר פרק כ"ח). משמעות המילה "תמימים" הוא שלמים. גם לגבי ה' המשמעות היא: שלם, מושלם. ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט” (דברים פרק ל"ב).

כמו כן, שלמות זו מוגדרת גם כאידיאל שכל יהודי מצווה עליו: ”תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ.”[1]. תמים במובנים אלה פירושו: עובד את ה' בלי לחקור אחריו ואחרי מצוותיו אלא מאהבתו.

במדע והנדסה

בתחומי המדעים וההנדסה, נאיביות מתארת גישה ראשונית לנושא, לרוב לפני שעומדים על כל המורכבות שבו.

כך למשל, במתמטיקה, תורת הקבוצות בגרסתה הראשונית מכונה בדיעבד "תורת הקבוצות הנאיבית", זאת לפני שעודכנה לאחר הפרדוקסים שהתגלו בה.

פתרון נאיבי מתאר פתרון ראשוני לבעיה כלשהי: פתרון שניגש לבעיה באופן ישיר ונטול תחכום, וניתן לומר ש"הכי קל לחשוב עליו". השימוש במונח רומז שהפתרון הוא חלק מתהליך, ועשויים להימצא בהמשך הדרך פתרונות עדיפים. עבור בעיות רבות, הפתרון הנאיבי עשוי להיות גם הפתרון הטוב ביותר, אך לרוב השימוש בתיאור "נאיבי" רומז שמדובר בפתרון לא שלם (למשל אינו מטפל כיאות במקרי קצה), לא אלגנטי, או לא ישים. המונח רווח במיוחד במדעי המחשב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36315922תמימות

  1. ^ ופירש שם רש"י: 'התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו'