תיאור הבחנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיאור הבחנהערבית: تَمْيِيز, תעתיק מדויק: "תַמְיִיז", קרוי גם בשם مُمَيِّز, תעתיק מדויק: "מֻמַיִּז") הוא מונח בתורת התחביר, שבמסגרתו מוצב שם עצם לא מיודע אחרי הנושא, שתפקידו להגדיר את הנושא.[1]

שימוש

בתיאור ההבחנה נעשה שימוש בעיקר בערבית באמצעות יחסת המושא הישיר. השימוש מבוצע במקרים מסוימים, כגון אחרי ערך היתרון (למשל במשפט "هُوَ اَكْبَر مِنْكَ سِنًا", תעתיק מדויק: "הֻוַּ אַכְּבַּר מִנְכַּ סִנַן", תרגום מילולי: "הוא מבוגר ממך בגיל (בשנים)").[2]

הערות שוליים

  1. ^ Wright, William, A Grammar of The Arabic Language, Cambridge University Press, 1874, Part Third, pp. 122-124
  2. ^ דן בקר, תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי, אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 170-169
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תיאור הבחנה36924041Q6415478