תחנת פירנצה סנטה מריה נובלה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תחנת רכבת ריקה. תחנת פירנצה סנטה מריה נובלה (באיטלקית: Stazione di Firenze Santa Maria Novella או Firenze SMN) היא תחנת הרכבת המרכזית של פירנצה ואחת החשובות באיטליה, היא משרתת כ-59 מיליון נוסעים בשנה בקווים לאומיים, בינלאומיים ופרבריים ומהווה מוקד לתחבורה הציבורית העירונית של פירנצה. התחנה ממוקמת במרכז העיר העתיקה, סמוך לכנסיית סנטה מריה נובלה ומכאן שמה. מבנה התחנה, שנחנך על ידי מוסוליני ב-1934 הוא אחד המבנים החשובים באדריכלות האיטלקית המודרניסטית. התחנה משרתת את קווי הרכבת הארצית המהירה פירנצה-רומא, פירנצה-בולוניה ופירנצה-ונציה, קווי הרכבת הרגילה פירנצה-לוקה ופירנצה-פיזה-ליבורנו ועוד.
היסטוריה
ב-1932 הוכרז על תחרות לתכנון תחנת רכבת בפירנצה שתהיה סמוכה למרכז העתיק ותחליף את תחנת לאופולדה המיושנת (תחנה זו, מהראשונות באיטליה, הוקמה ב-1844 ותוכננה על ידי רוברט סטיבנסון, בנו של ג'ורג' סטיבנסון, ממציא הרכבת). בתחרות זכתה קבוצת האדריכלות הטוסקנית ("Gruppo Toscano"). תבנית המבנה המוצע, ממבט על, היא כשל פסקס, סמל התנועה הפשיסטית האיטלקית. אולם המבנה עצמו אינו פשיסטי, אלא מודרניסטי ופונקציונלי, בקווים נקיים ופשוטים בהשראתם של אדריכלים מהאסכולה הוינאית כיוזף הופמן (Josef Hoffmann) או ולטר גרופיוס ואדריכלים מודרניסטים כלה קורבוזיה ואף פרנק לויד רייט.
למרות הבנייה בבטון מזוין, פלדה וזכוכית חזית המבנה הפונה אל הרחוב מצופה באבן פלורנטינית (pietra forte), כמחווה לבנייני העיר. תקרת אזור הנוסעים בנויה מקורות פלדה, עם חלונות גדולים המאירים אותה בשפע של אור טבעי. באזור הנוסעים אין עמודים או תמיכה, דבר המקנה תחושת מרחב.
אזור הרציפים לא תוכנן על ידי הקבוצה הטוסקנית אלא על ידי משרד התחבורה האיטלקי.
ליד רציף מספר 8 מוצב לוח זיכרון לזכר הרכבות שיצאו מתחנה זו והובילו את יהדות פירנצה אל מחנות הריכוז בתקופת השואה.
קישורים חיצוניים
- באתר תחנות הרכבת האיטלקי (באיטלקית)
