התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט
התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט היא תחנת מחקר אמריקאית בקוטב הדרומי, אנטארקטיקה. זהו המקום המאוכלס ברציפות הדרומי ביותר על פני כדור הארץ. בחודשי הקיץ נמצאים במקום כ-200 מדענים שרובם עוזבים עם בוא החורף.
התחנה נבנתה בנובמבר 1956, בין השאר כהכנה לשנה הגאופיזית הבינלאומית ב-1957, ואוישה מאז ברציפות. היא קרויה על שם רואלד אמונדסן ורוברט פלקון סקוט, האנשים הראשונים אשר הגיעו לקוטב הדרומי, בדצמבר 1911 ובינואר 1912 בהתאמה.
התחנה נמצאת בגובה 2,835 מטר מעל פני הים, כאשר גובה זה הוא עובי משטח הקרח העיקרי של אנטארקטיקה. כמו כן, עקב תנועת משטח הקרח, כיום התחנה מרוחקת כ-100 מטר מהקוטב הדרומי הגאוגרפי ונודדת בכיוונו בקצב של כ-10 מטר לשנה.
כל הציוד, המזון, הדלק ומתקני הבינוי מגיעים לתחנה מתחנת מקמרדו, השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מקמרדו דרך כביש חוצה הקוטב הדרומי, שהיא דרך על קרח מהודק שאורכה 1,601 קילומטרים.
תיאור והיסטוריה
התחנה המקורית (1957-1975)
תחנת הקוטב הדרומית המקורית, המוכרת כיום בשם "הקוטב הישן", נבנתה על ידי צוות בן 18 איש של חיל הנחתים האמריקאי. הצוות נחת באתר באוקטובר 1956 והיה לקבוצה הראשונה שבילתה את החורף בקוטב, במהלך 1957. מאחר שהתנאים השוררים באזור במהלך החורף לא היו ידועים באותה תקופה, התחנה נבנתה בחלקה מתחת לאדמה, כדי להגן עליה ממזג האוויר הקשה. הטמפרטורה הכי נמוכה שתועדה באותה שנה הייתה 74°C-.
המבנים שהוקמו גרמו לכך ששלג הנישא על ידי רוחות החל להצטבר באזור, ולכסות גם את התחנה עצמה בקצב של כמטר בשנה. כיום, לאחר שהתחנה עומדת נטושה מאז 1975, היא קבורה עמוק מתחת לשלג והלחץ גרם להתמוטטות הגג (העשוי עץ) במבנים רבים. לכן האתר מהוה אזור סכנה ומוגדר מחוץ לתחום לכל המבקרים.
הכיפה (1975-2003)
בתחילת שנות ה-70 החל תהליך בניית מבנה חדש לתחנה, בצורת כיפה גאודזית בקוטר 50 מטר וגובה 16 מטר, אשר כללה מבנים פנימיים מודלריים, מכלי דלק ומחסנים לציוד רגיש. מבנה חיצוני נוסף שנבנה היה המעבדה - מגדל מרובע, גבוה במקצת מהכיפה ונגיש באמצעות מנהרה. המעבדה הכילה ציוד חישה אטמוספירי (ומאוחר יותר - את חדר המוזיקה). העברת התחנה למבנה החדש נעשתה בשנת 1975.
במהלך התקופה בה שימשה הכיפה כמבנה העיקרי, נעשו שינויים רבים באופן פעולת התחנה. החל משנות ה-90, מחקר אסטרופיזיקלי אשר נערך בקוטב הדרומי החל לנצל את התנאים האטמוספיריים המיטיבים ולתת תוצאות מדעיות בעלות חשיבות. בין הניסויים ניתן למנות את טלסקופים Python, Viper ו-DASI, וכן את טלסקופ ה-10 מטר של הקוטב הדרומי. מבנה ייעודי של מצפה כוכבים, הקרוי על שם מרטין פומרנץ, נחנך ב-1995. ניסוי AMANDA (והמשכו "קוביית קרח") מנצל את משטח הקרח של הקוטב הדרומי (בעובי של כ-3 ק"מ) לגילוי חלקיקי נייטרינו ממקורות קרינה רחוקים.
"מחנה הקיץ"
במהלך השנים 1970-1974 עובדי צוות בניית הכיפה שוכנו באוהלים ממלחמת קוריאה, אשר היו בנויים ממסגרת עץ עם רצפה מורמת ומכוסים בקנבס. האוהלים היו מחוממים אך במהלך החורף לא ניתן היה לשמור בפנים על טמפרטורת חדר. לאחר שמספר אוהלים נשרפו בקיץ 1976-1977, אתר הבנייה ננטש ומאוחר יותר הועבר למיקום אחר.
בקיץ 1981-1982, סגל עובדים נוסף שוכן בקבוצת אוהלים דומה אשר ניתן לה השם "מחנה קיץ". בעוד שבמקור היו בו 2 אוהלים בלבד, כיום מכיל "מחנה הקיץ" 11 אוהלים (שיכולים להכיל כ-10 איש כל אחד), שני אוהלים לפעילות פנאי ושני מבנים נוספים שמשמשים חדר כושר ומקלחות. בנוסף לזאת, מספר מבנים מדעיים נוספו בשנות ה-90, בעיקר עבור אסטרונומיה ואסטרופיזיקה.
התחנה החדשה (2003-הווה)
תהליך תכנון ועיצוב המבנה החדש החל ב-1992, וכלל מבנה דו-קומתי בנפח 7,400 מ"ק בעלות של 150 מיליון דולר. בנייתו החלה ב-1999, בצמוד לכיפה הגאודזית הקיימת. מאפיינים של התחנה החדשה כללו עיצוב מודולרי, כדי לשכן את צוות התחנה ההולך וגדל, והגבהה ניתנת לשינוי, במטרה למנוע מהתחנה להיקבר בשלג (כפי שקרה למבנים הקודמים). הבניין פונה אל הרוח וחלקו התחתון משופע. הקיר המשופע מגביר את מהירות הרוח כאשר היא עוברת מתחת למבנה, ובכך גורם לה לפזר את השלג, במקום שיצטבר סביב התחנה.
מכיוון ששלג וקרח שוקעים עם הזמן תחת משקלם העצמי, יסודות המבנה עוצבו כך שיוכלו לעמוד בשינויי גובה מקומיים. המבנה כולו ניתן להגבהה בקומה שלמה - העמודים הראשיים נמצאים מחוץ לקירות וניתן להוסיף מקטעי עמודים במהלך ההרמה, כדי לתת למבנה גובה נוסף.
פעילות
במהלך הקיץ, אוכלוסיית התחנה עומדת בדרך כלל על כ-200 איש. מרבית הסגל עוזב עד אמצע פברואר, ולחורף נשארים מספר עשרות אנשים (86 ב-2005, לדוגמה), בעיקר צוות תחזוקה ומספר מדענים, אשר ממשיכים את פעילות התחנה במהלך חודשי הלילה האנטארקטי. שהיית חורף בתחנה טומנת בחובה סכנות רבות ולחצים, מכיוון שהצוות מבודד לגמרי מאמצע פברואר עד סוף אוקטובר.
בתחנה מתנהל מחקר מגוון הכולל גאופיזיקה, חקר קרחונים, מטאורולוגיה, חקר האטמוספירה, אסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומחקרים ביו-רפואיים. מרבית המדענים עוסקים באסטרונומיה בתחומי תדר נמוכים. מיקום התחנה הוא אידיאלי למחקר בתחום הידע הנ"ל, משום שבמקום שוררת טמפרטורה נמוכה, הוא נמצא בגובה רב (כ-2,800 מטר מעל פני הים), והלחות באוויר נמוכה. כל אלה גורמים לאוויר בתדרים מסוימים להיות שקוף בהרבה משניתן למצוא במקומות אחרים, וחודשי החושך הרבים מאפשרים להפעיל ציוד רגיש ברציפות לאורך זמן.
קישורים חיצוניים
- https://www.washingtonpost.com/news/speaking-of-science/wp/2016/06/16/a-rare-risky-mission-is-underway-to-rescue-sick-scientists-from-the-south-pole/
- יוטיוב - סרטונים על החיים בתחנות המחקר באנטארקטיקה
