תחנת הכוח ההידרואלקטרית בוג'גלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת הכוח ההידרואלקטרית בוג'גלי

תחנת הכוח בוג'גלי (באנגלית: Bujagali Power Station) היא תחנת כוח הידרואלקטרית, הממוקמת מעבר לנהר הנילוס הלבן, הרותמת את האנרגיה של בן משפחתה - מפלי בוג'גלי - באוגנדה. הבנייה החלה בשנת 2007 והסתיימה בשנת 2012. היא נחנכה רשמית ב־8 באוקטובר 2012 על ידי נשיא אוגנדה יוורי מוסווני ואגא חאן הרביעי, בנוכחות פוליטיקאים ומשקיעים אפריקאים.

הקיבולת של תחנת הכוח היא 250MW. התחנה היא מקור האנרגיה ההידרואלקטרית החזק ביותר באוגנדה, אף על פי שתחנות כוח מתוכננות בשמות קארומה ואיאגו תהיינה גדולות יותר.

המימון לתחנה היה מקור לדאגה מסוימת, מכיוון שהמשקיעים הצטרפו לפרויקט והתרחקו ממנו. נכון ליולי 2014, המפעל נוהל על ידי בוג'גלי אנרגיה בע"מ, שבחרה את הקבלן האיטלקי סליני אימפרילילו לפיתוח הפרויקט.

מיקום

תחנת הכוח שוכנת על פני הנילוס של ויקטוריה, 8 ק"מ צפונית-מערבית לעיירה ג'ינג'ה וצפונית למיקום הקודם של מפלי בוג'גלי. היא שוכנת בגבול שבין מחוז בויקווה ממערב למחוז ג'ינג'ה ממזרח.

היסטוריה

כבר בשנת 2001 ממשלת אוגנדה החלה לתכנן את הקמת תחנת הכוח ההידרואלקטרית במפלי בוג'אגאלי.

בין המפתחים המקוריים נכללו AES Energy מארצות הברית וקבוצת Madhvani מאוגנדה. בעיצומן של חקירות הונאה,[1] הפרויקט הראשון היה נטוש ב-2003 כאשר AES Energy נסוגה מהעסקה, בשל תהליך ממושך שספג התנגדות של סביבתנים.[2][3] הפרויקט התעכב בשל משא ומתן בין משקיעים ונציגים של כת בשם סוגה (Soga) של רוח המים בודהגלי, שהמקדשים העיקריים שלהם נתפסו כקשורים בצורה בלתי ניתנת לחיבור לכוח המפל. בסופו של דבר הושג הסכם בין הצדדים.[4]

שותפות חדשה, Bujagali Energy Limited, נוצרה על ידי Sithe Global Power LLC מארצות הברית, ו־Industrial Promotion Services, חטיבה של קרן אגא חאן לפיתוח כלכלי, והוטל עליו לפתח את הפרויקט.[5] בניית הסכר והחממה החלה ביוני 2007. סאליני אימפרילילו נבחר להיות הקבלן הראשי.[6] תחנת הכוח החלה בפעילות מסחרית ב־1 באוגוסט 2012.[3] בשיא פעילות הבנייה העסיק הפרויקט מעל 2,500 עובדים, בהם כ־2,200 אזרחים אוגנדים.[7]

בעלות

נכון לספטמבר 2016, בעלי המניות ב־Bujagali Energy Limited היו כפי שמתואר בהפניה זו.[8] במאי 2018, העיתון Daily Nation דיווח כי Jubilee Holdings Limited היה מוכן להשקיע נוסף 4.4 מיליארד שילינג קנייתי (44 מיליון דולר) בעסק, בנוסף ל־5.5 מיליארד שילינג קנייתי (55 מיליון דולר) שכבר היו מושקעים.[9]

החזקת מניות ב־Bujagali Energy Limited
דרגה שם הבעלים אחוז בעלות
1 חברת ההשקעות ג'ובילי (Jubilee Investment Company)[10]
2 ממשלת אוגנדה[8]
3 סית'ה גלובל פאוור (Sithe Global Power) 65.0
4 שירותי קידום תעשייתי (Industrial Promotion Services)
5 קרן אגא חאן לפיתוח כלכלי
סה"כ 100.0

עלויות בניה

העלויות המשוערות עבור תחנת הכוח והסכר היו 800 מיליון דולר. 62 מיליון דולר נוספים הושקעו בבניית קו שידור מתח גבוה מג'ינג'ה לקוונדה, ליד קמפלה, מרחק של כ־80 ק"מ. Bujagali Energy Limited השקיע כ־190 מיליון דולר מכספו הפרטי. שאר הכספים הושאלו מהמלווים הבינלאומיים הבאים:[11]

  1. התאגיד הבינלאומי למימון (IFC), חבר בקבוצת הבנק העולמי
  2. הבנק האפריקאי לפיתוח
  3. בנק ההשקעות האירופי
  4. תאגיד ההשקעות הגרמני
  5. KfW
  6. PROPARCO צרפת
  7. הסוכנות הצרפתית לפיתוח
  8. חברת מימון לפיתוח הולנד
  9. קבוצת אבסה בע"מ
  10. BNP פריבה
  11. נדבנק
  12. Standard Chartered Bank

במרץ 2018, מועצת המנהלים של התאגיד הבינלאומי למימון ו־MIGA אישרו את מימון התוכניות מחדש בסכום של 400 מיליון דולר בחוב בנייה של Bujagali Energy Limited. האישור כולל ערבויות של 423 מיליון דולר, בתמיכת הפרויקט. המימון מחדש יאריך את הטנור של הלוואות קיימות שנעשו ב־2007, על ידי המלווים המפורטים לעיל. זה, יחד עם מס ויתורים מממשלת אוגנדה, יפחית את עלות החשמל לצרכן ויעורר צמיחה כלכלית במדינה, שבה רק ל־26% מכלל האוכלוסייה (8% באזורים כפריים) הייתה גישה לרשת החשמל באותו זמן.[12]

תאריך השלמה

הפרויקט הושלם בשנת 2012, אם כי ייצור חשמל חלקי החל בשנת 2011.[13]

באפריל 2010, השבועון The EastAfrican שמוצא לאור בקניה, ציין כי פתיחת הסכר תיעשה בהדרגה, יחידה אחת בכל פעם.[14] ב־2 בפברואר 2012 דיווחו עיתוני אוגנדה על הזמנת הטורבינה הראשונה של תחנת הכוח.[15] במאי 2012 הוזמנה הטורבינה השלישית של 50 מגה-ואט, שהביאה את התפוקה ל־150 מגה-ואט.[16] ב־15 ביוני 2012 דיווחו בעיתונות העיתונאית באוגנדה כי הטורבינות הרביעיות והחמישית חוברו, והביאו את התפוקה הכוללת ל־250 מגה-ואט. המפעל החל לפעול באופן מסחרי ב־1 באוגוסט 2012.[17][18]

עלות ההפעלה

החל מאוקטובר 2016, שיעור ניצול הסכר הוערך בכ-70%. הכוח שנוצר עלה למשתמש הקצה בערך 0.11 דולר לקילוואט-שעה, אשר היה השיעור הגבוה ביותר באזור הקהילייה המזרח-אפריקנית.[19] בספטמבר 2016, ממשלת אוגנדה החל במשא ומתן עם שותפים ומלווים כדי לבנות מחדש מימון של הסכר כדי להפחית את העלות של משתמש הקצה לבערך 0.072 דולר לקילוואט-שעה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Pallister, David (3 בנובמבר 2003). "Africa Dam's Passage 'Eased by Bribes'". The Guardian. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Lilley, Sasha (28 באוגוסט 2003). "AES Backs Out of Bujagali Dam Project". CorpWatch. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Kasita, Ibrahim (7 באוקטובר 2012). "Evolution of the 250MW Bujagali Dam". Kampala. נבדק ב-7 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Reid, Richard (2017). A History of Modern Uganda. United Kingdom: Cambridge University Press. pp. 287–288. ISBN 978-1-107-06720-2.
  5. ^ "About Bujagali Energy Limited". Bujagali Energy Limited. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2014. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Bujagali Falls Hydropower Dam, Jinja, Uganda". Power Technology. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Mugabi, Frank (1 באפריל 2015). "Bujagali Dam Near Completion". Kampala. נבדק ב-14 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 Daniel Kalinaki (4 בספטמבר 2016). "Uganda urges Bujagali investors to take haircut on project to reduce power costs". Nairobi. נבדק ב-1 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ John Mutua (31 במאי 2018). "Jubilee Holdings to pump Sh4.4bn into Bujagali power plant". Nairobi. נבדק ב-1 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Juma, Victor (23 במאי 2014). "Jubilee Wins 30-Year Pact to Operate Bujagali". Daily Monitor. נבדק ב-1 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Daily Monitor Reporter (12 באפריל 2011). "Nile Diverted Through Bujagali Powerhouse". Kampala. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Press Release (8 במרץ 2018). "IFC and MIGA Boards Support Bujagali Refinancing Package to Reduce Ugandan Electricity Costs". Washington, DC: International Finance Corporation. נבדק ב-1 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Uganda Infrastructure Report Q1:2010". Companies and Markets. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2011. נבדק ב-22 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Barigaba, Julius (12 באפריל 2010). "Bujagali Power Project To Come On Stream Unit By Unit In 2011". Nairobi: The EastAfrican. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Walubiri, Moses (2 בפברואר 2012). "Bujagali Dam Opens Today". New Vision. נבדק ב-4 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Kakamwa, Charles (1 ביוני 2012). "Vice President Commissions Third Bujagali Dam Unit". Kampala: New Vision. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Bujagali: Powering Uganda From The Nile" (PDF). International Water Power & Dam Construction. במרץ 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוקטובר 2013. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Ketchum, Ryan (1 בנובמבר 2012). "Developing Bujagali, the Largest Private Sector Investment in Uganda". Hydroworld.com. נבדק ב-31 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Daniel K. Kalinaki (16 באוקטובר 2016). "Uganda to extend Bujagali tax breaks beyond mid-2017 over high power tariffs". Nairobi. נבדק ב-16 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27370737תחנת הכוח ההידרואלקטרית בוג'גלי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תחנת_הכוח_ההידרואלקטרית_בוג%27גלי&oldid=983968"