תומאס הודג'קין

תומאס הודג'קין (באנגלית: Thomas Hodgkin;‏ 17 באוגוסט 1798 - 4 באפריל 1866) היה רופא ופתולוג אנגלי. על שמו נקראת המחלה לימפומת הודג'קין.

הודג'קין נולד בפנטונוויל, שכונה צפון מזרחית של לונדון בשנת 1798. לג'ון, שהיה מורה ואמן קליגרפיה, ולאליזבת, ששני ילדים קודמים שלהם מתו. הוריו של הודג'קין היו קווייקרים, והוא חונך ברוח הקהילה הדתית הזאת ואף לבש את הלבוש האופייני לה כל ימי חייו. בספטמבר 1819, בגיל 21, הוא החל ללמוד רפואה ב-Guy's Hospital בלונדון. במסגרת לימודיו נסע לאיטליה ולצרפת, ושם התרשם מממציא המסכת, רנה לאנק. לאחר שחזר ללונדון, עדיין כסטודנט, הוא הציג את ההמצאה החדשה לסגל בית החולים שבו למד.

הודג'קין השלים את לימודי הרפואה בשנת 1823 בהגשת עבודה מחקר בלטינית - "על מכניזם הספיגה בחיות". באותה שנה פגש באיטליה את משה מונטיפיורי, והיה ידידו הקרוב במשך יותר מארבעים שנה.

ב-1825 נתמנה למרצה בפתולוגיה ב-Guy's Hospital, והופקד על בניית המוזיאון הפתולוגי של בית החולים. עד מהרה נתפרסם כפתולוג המוביל בזמנו. הוא פרסם את הרצאותיו בפתולוגיה בשני כרכים, שיצאו לאור בשנים 1836 ו־1840. בשנת 1829 יצא לאור ספרו "על הפתולוגיה של הריריות", אחד הספרים הראשונים באנגלית בתחום. בספרים אלה הוא תיאר את דלקת התוספתן, אי ספיקה של המסתם האאורטלי, המורפולוגיה של כדוריות הדם ועוד.

מצבת ד"ר תומאס הודג'קין בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו

בשנת 1832 הוא פרסם את המחלה הנושאת את שמו, במאמר על "מחלת הבלוטות והטחול" בעיתון של החברה הרפואית והכירורגית של לונדון.

בשנת 1865 פרסם רופא אנגלי אחר בשם סמואל ווילקס מחלה דומה ללא קשר למאמרו של הודג'קין. כאשר נודע לו כי הודג'קין הקדים אותו הוא לא היסס והציע לקרוא את המחלה בשם "מחלת הודג'קין".

בשנת 1926 נבחנו שוב התכשירים הפתולוגים של הודג'קין. מתוך שבעה נמצאו שלושה שהתאימו למחלת הודג'קין, והאחרים - לשחפת ולמחלות אחרות של בלוטות הלימפה.

לאחר שלא נבחר לתפקיד רופא בכיר הוא עזב את בית החולים בשנת 1837, והקדיש את עצמו לרפואה מונעת ולפעילויות הומניטריות ופילנתרופיות, כמו הגנה על זכויות האבוריג'ינים, האינדיאנים באמריקה והילידים באפריקה.

הוא היה ידיד ורופאו האישי של משה מונטיפיורי וליווה אותו במסעותיו באפריקה, באירופה ובאסיה.

הודג'קין ביקר עם מונטיפיורי בארץ ישראל בשנים 1857 ו־1866. במסע השני הוא חלה, כנראה בדיזנטריה חריפה. הוא טופל בבית של דיפלומט בריטי ביפו אך נפטר ב-4 באפריל 1866. הוא נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו.

מונטיפיורי הקים על קברו מצבה בצורת אובליסק עשויה מגרניט מלוטש. על המצבה כתוב: "פה מונח הגוף של תומאס הודג'קין רופא מכיכר בדפורד, לונדון. אדם שהצטיין במחקריו המדעיים.. [..]"

בחלק האחורי של המצבה כתוב: "משה מונטיפיורי - עדות לידידות של יותר מארבעים שנה ולזיכרון נסיעות רבות שנעשו יחד באירופה, אסיה ואפריקה".

בביקורו האחרון של מונטיפיורי בארץ בשנת 1875, כשהיה בן תשעים שנה, סר לבקר את קבר ידידו, וכתב על כך ביומנו: "הלכתי עוד פעם לראות את קבר ידידי ד"ר הודג'קין ושכרתי שיעשו גדר ברזל סביב המצבה כי נעצב עלי רוחי בזכרי את כל המידות הטובות והישרות של הנפטר הנ"ל בכל משך חייו".