פיראטיות תוכנה
פיראטיות תוכנה הוא מונח המתייחס למספר שיטות הכרוכות בהעתקה לא מורשית של תוכנות מחשב. בעוד שברוב המדינות בעולם ישנם חוקי זכויות יוצרים החלים על תוכנה, מידת האכיפה משתנה בכל מדינה.
היסטוריה
ערך מורחב – שיתוף קבצים#היסטוריה
מניעים
חלק מן המניעים הבולטים לפיראטיות תוכנה כוללים:[1]
- תמחור - חוסר רצון או חוסר יכולת לשלם את המחיר אותו דורשות החברות והחנויות המורשות על המוצרים.
- אי-זמינות - המוצר לא נמכר במדינה שבה חי משתמש הקצה: לרוב משום שהמוצר עדיין לא הושק במדינה זו, כבר לא נמכר יותר במדינה זו, מעולם לא נמכר במדינה זו, או משום שישנם הגבלות גאוגרפיות להפצה מקוונת ומשלוח בינלאומי לאותה המדינה.
- התועלת שבמוצר הפיראטי ללא מנגנוני אבטחה וללא פרסומות - בעוד שמוצר שנרכש באופן לגיטימי בחנות עשוי לכלול מנגנוני אבטחה שונים (ניהול זכויות דיגיטלי, חסימה המונעת מצרכנים להפעיל סרטים ומשחקים שנרכשו במדינה אחרת, DVD region code, וכדומה) אשר יגבילו את האפשרויות של הלקוח לשימוש לגיטימי במוצר (יצירת גיבויים, שימוש בכל הנגנים, שימוש לא מקוון במוצר, ועוד), או שהמוצר מלווה בפרסומות או מסכי אזהרה רבים ומעיקים כאשר היצרן בכוונה מונע מהמשתמשים לדלג מעליהם לסרט עצמו - תוכן זה בדרך כלל מוסר מהמוצר הפיראטי.
- חוויית הקנייה - לא קיימת חנויות מורשות הידידותית למשתמש, המוכרות את המוצר באופן לגיטימי באזור שבו נמצא לקוח הקצה.
- אידאולוגיה - ישנם קבוצות הסוברות כי הגנה של פטנטים וזכויות יוצרים על תוכנות אינן לגיטימיות והן אף פועלות להפר או לבטל את החוקים הנוגעים בכך. מפלגות פיראטים שונות קמו במדינות רבות ברחבי העולם כגון מפלגת הפיראטים של שוודיה, מפלגת הפיראטים של איסלנד ומפלגת הפיראטים של גרמניה, וחלקן מאוגדות תחת ארגון הגג הבינלאומי האינטרנציונל של מפלגות הפיראטים.
החוקים הקיימים והצעות חוק
ברוב המדינות בעולם ישנם חוקי זכויות יוצרים החלים על תוכנה. בארצות הברית, משך הזמן שבו חלים זכויות היוצרים הוארכו פעמים רבות לאורך השנים - בעוד שבתחילה זכויות היוצרים חלו במשך 14 שנים כאשר היה ניתן לחדשם לתקופה של 14 שנים נוספות על ידי תשלום דמי חידוש, בהווה משך הזמן שבו חלים זכויות היוצרים תקף לכל תקופת חייו של היוצר בתוספת 70 שנה. אם העבודה הופקה על ידי חברה, משך הזמן שבו חלים זכויות היוצרים עשוי להימשך 120 שנים לאחר יצירת המוצר או 95 שנים לאחר הפצת המוצר (המוקדם מביניהם).
העונש הכרוך בהפרת זכויות היוצרים משתנה בהתאם למקרה ובהתאם למדינה. ההרשעות עשויות לכלול מאסר ו/או קנסות גבוהים במיוחד על כל מקרה של הפרת זכויות יוצרים. בארצות הברית, הפרת זכויות יוצרים שנעשתה ביודעין נושאת עונש מרבי של 150,000 דולרים לכל מקרה.
הצעות חוק כמו הצעת החוק "Stop Online Piracy Act" בארצות הברית נועדו להרחיב את ההגדרה של "פגיעה שנעשתה ביודעין" ובכך למעשה לבצע קרימינליזציה לכל הזרמת מדיה בלתי מורשית. הצעות החוק הללו נועדו לשמש אמצעי למאבק באתרים המכילים תוכן המפר זכויות יוצרים או אשר מכילים קישורים לאתרי בעלי תוכן המפר זכויות יוצרים. מנגד, הצעות חוק מסוג זה העלו חששות בקרב גורמים רבים מהמצב שבו גורמים שונים ינצלו לרעה חוקים מסוג זה וכי עשוי להיווצר מצב שבו בעלי אינטרסים שונים יגרמו לצינזור של תוכן לגיטימי המופיע באינטרנט.
הסעיף הראשון בחוק ה"Digital Millennium Copyright Act" (DMCA) בארצות הברית, מציין במפורש כי אסור למשתמשים לעקוף את מנגנוני האבטחה הטכנולוגיים המגנים על היצירות. בשל כך, כל ניסיון לעקוף את מנגנוני האבטחה שקיימים במוצרים כגון הגנה מפני יצירת עותקים למוצר, עשויים להוות עילה לתביעה משפטית.
השפעות פיראטיות התוכנה
טענות בדבר פגיעה כלכלית
ארגון BSA טוען כי ההפסדים מפיראטיות התוכנה לשנת 2009 היו בהיקף של מעל ל-51 מיליארד דולארים.[2] כמו כן, הם טוענים כי הפחתת שיעורי פיראטיות התוכנה תספק יתרונות כלכליים משמעותיים בשל מניעת פגיעה בהכנסות.
על פי המחקרים שביצעו ארגון BSA, שיעור פיראטיות התוכנה הגבוה ביותר הוא בארמניה בה שיעור פיראטיות התוכנה הוא 93%. סין ובהודו דורגו במיקום ה-17 ו-41 בהתאמה בדירוג של שיעורי פיראטיות התוכנה הגלובליים. שיעור הפיראטיות הנמוך ביותר בעולם על פי המחקרים הוא בארצות הברית בה שיעור פיראטיות התוכנה הוא 20%. עם זאת, המתודולוגיה של המחקרים הללו ספגה ביקורות רבות מגורמים שונים[3][4] כאשר גורמים מסוימים אף ציינו כי ההפסדים המשוערים הם מוגזמים.[5][6]
דו"ח של הקונגרס של ארצות הברית משנת 2010 שעסק בהשפעה הכלכלית של זיופים וסחורות פיראטיות (לא רק תוכנה) סקר מספר אומדנים קודמים של הפיראטיות בתוכנה ומסקנתו הייתה שההערכות שלהם לא היו אמינות ושההשפעה הכלכלית שלהם לא ברורה.[7][8]
טענות בדבר היתרון הכלכלי שבפיראטיות תוכנה
במודלים מחקריים מסוימים, הוכח כי בנסיבות מסוימות (למשל, בשווקים הצומחים) בעלי זכויות היוצרים עשויים לראות רווחים גבוהים יותר בשל פיראטיות התוכנה.
ההשפעה של פיראטיות התוכנה על מדינות מתפתחות
רוב התוכנה הקניינית מפותחת כיום בארצות הברית ובאירופה. גורמים שונים במדינות המתפתחות סבורים כי חוקי זכויות היוצרים מונעים את הקידום הטכנולוגי של מדינתם ובשל כך מסרבים לקבל או לכבד את חוקי זכויות היוצרים במדינתם. נשיא רומניה טראיאן בססקו ציין אף כי "הפיראטיות סייעה לדור הצעיר לגלות את תחום המחשבים. מגמה זו תרמה לפיתוח של תעשיית טכנולוגיית המידע ברומניה".[9]
בשנת 2011 ציין ארגון BSA כי 83 אחוז מהתוכנות המותקנות במחשבים באפריקה הן פיראטיות (לא כולל דרום אפריקה).[10]
השפעות פיראטיות התוכנה בתרבות הדיגיטלית
פיתוחם של רשתות שיתוף הקבצים מסוג P2P והעלייה המסיבית בפופולריות שלהם במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הפכה את היכולת להורדת כמויות גדולות של מדיה דיגיטלית לפשוטה ונגישה לכמויות גדולות של משתמשים אשר לא זקוקים לידע טכני מתקדם כדי לעשות כן. הרשתות הגדולות של שיתוף הקבצים לא ממוקדות בהכרח בשיתוף תוכן פיראטי. אף על פי כן, שיתוף התוכן הפיראטי שכיח בהם משום שבלתי אפשרי לבצע סינון לתוכן המוגן בזכויות יוצרים העובר דרך הרשתות הללו שכן המשתמשים מסוגלים לשנות את שמות הקבצים שאותם הם משתפים על מנת להסוואת את פעולותיהם.
במקרים רבים, יצירת עותקים לא חוקיים של תוכנות נחשבים בקרב יצרניות תוכנה כ"פחות גרועים" מאשר רכישה או העתקה פיראטית של התוכנה המתחרה. מנכ"ל מיקרוסופט ג'ף רייקס ציין בעבר כי "אם הם יוצרים עותקים פיראטיים, אני מעדיף שיעשו עותק פיראטי למוצר שלנו מאשר של מוצרים אחרים".[11] כמו כן, מיקרוסופט ציינה בעבר כי יצירת העותקים הפיראטיים של מערכת ההפעלה שלה Microsoft Windows סייעה בטווח הרחוק להגדיל את נתח השוק של החברה בסין וכי כעת קל יותר לחברה להפיק רווחים באזור זה לאחר שחלק גדול מאותם המשתמשים שהשתמשו במקור בעותקים פיראטיים רוכשים כעת עותקים חוקיים של המוצר. ביל גייטס ציין אף כי: "קל לנו יותר להתחרות בלינוקס כאשר ישנה פיראטיות תוכנה מאשר במצב בו פיראטיות התוכנה לא הייתה מתקיימת".[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גל מור, מצרים וסעודיה: פסקי הלכה נגד פיראטיות תוכנה, באתר ynet, 4 ביוני 2002
- מאיר הילזנרט, טכנאי שהתקין תוכנות פיראטיות חוייב ב-150,000 ש"ח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בנובמבר 2009
- הנזק לתעשיית התוכנה מפיראטיות: 51.4 מיליארד דולר - פורסם בכלכליסט ב-11 במאי 2011
- סקר BSA: היקף הפיראטיות בתוכנות במחשבים אישיים בישראל הגיע ל-31% - פורסם בכלכליסט ב-12 במאי 2011
הערות שוליים
- ^ Interview: Gabe Newell | The Cambridge Student Newspaper
- ^ BSA Piracy Study: Quantifying Piracy Data Easier Than We Thought | PCWorld
- ^ The Economist Rails on Flawed BSA Piracy Study. Copyfight: the politics of IP
- ^ Lies, damn lies and statistics | IT At Work | ZDNet UK]
- ^ If It's May It's Time For The Press To Parrot Bogus Stats Announcement From The BSA | Techdirt
- ^ BSA's Canadian Piracy Numbers Based On Hunches, Not Actual Surveys | Techdirt
- ^ ממשלת ארצות הברית מודה שאומדני הפיראטיות היו שגויים - כתבה באתר ארס טכניקה, 13 באפריל 2010
- ^ INTELLECTUAL PROPERTY Observations on Efforts to Quantify the Economic Effects of Counterfeit and Pirated Goods - דו"ח שהוגש לקונגרס בארצות הברית, אפריל 2010
- ^ Thanks for letting us pirate
- ^ Software Piracy (Infographic) | TorrentFreak
- ^ Microsoft executive: Pirating software? Choose Microsoft!
- ^ Piracy: Look for the silver lining | The Economist
26373987פיראטיות תוכנה