תא כתבי הבית הלבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלוגו של ארגון תא כתבי הבית הלבן

תא כתבי הבית הלבןאנגלית: White House Correspondents' Association, או בקיצור WHCA) הוא מלכ"ר אמריקני של עיתונאים המסקרים את פעילותו של הממשל האמריקאי ואת הנשיא האמריקני המכהן. הארגון ידוע בערב גאלה אותו הוא מקיים בשבת האחרונה של חודש אפריל. בשנה הראשונה של כהונת הנשיא זה מתלכד עם סיום מאה ימים של חסד.

הארגון נוסד ב-25 בפברואר 1914 על ידי עיתונאים, בתגובה לשמועה חסרת בסיס שוועדה של הקונגרס צפויה לבחור מי העיתונאים שיורשו להשתתף במסיבות עיתונאים של הנשיא וודרו ווילסון. הארגון פועל באופן עצמאי בבית הלבן.

הארגון נודע במיוחד בשל אירוע ארוחת הערב השנתית שהוא מארגן מדי שנה בבית הלבן, בהשתתפות עיתונאים, פוליטיקאים, שחקנים וידוענים, אשר במסגרתו בשנים האחרונות קומיקאי בולט והנשיא המכהן עורכים נאומים הומוריסטיים בפורמט ה-Roast האמריקני.

ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן

נאום נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה בארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן לשנת 2012

בשנת 1920 החל הארגון לערוך אירוע זה מדי שנה, אשר הפך מאז למסורת בוושינגטון כאשר במסגרתו בדרך כלל נוהג להשתתף הנשיא האמריקני המכהן או סגן הנשיא. עד היום השתתפו באירוע 15 נשיאים אמריקנים שונים לפחות פעם אחת. הנשיא קלווין קולידג' היה הראשון להשתתף באירוע ב-1924. ארוחת הערב מתקיימת באופן מסורתי במהלך שעות הערב של יום השבת האחרון של חודש אפריל במלון הילטון בוושינגטון. עד 1962 נכחו באירוע רק גברים, על אף שארגון WHCA כלל גם נשים. איסור זה בוטל לאחר שהנשיא המכהן ג'ון פ. קנדי ​סירב להשתתף באירוע אלא אם כן האיסור יבוטל.

לפני מלחמת העולם השנייה האירוע כלל גם קטעי שירה בין הארוחות השונות, הצגה של סרט קצר, ומופע באורך שעה שהתקיים לאחר ארוחת הערב בהשתתפות שחקנים וקומיקאים בולטים. מאז 1983 מרבית הדוברים הם קומיקאים כאשר החלק המרכזי באירוע נערך בפורמט ה-Roast האמריקאי בו הקומיקאי סוקר את פעילות הנשיא וממשלו באופן הומוריסטי ולעיתים מלגלג כביכול.

ההכנסות מהמכירה של כרטיסים למושבים באירוע מועברות כולן למלגות ופרסים הניתנים לעיתונאים צעירים.[1]

לאורך השנים בוטלו או צומצמו באופן ניכר אירועים אלו בעקבות מקרי מוות של אישים בולטים או בעקבות משברים פוליטיים - בשנת 1930 בוטל האירוע בעקבות מותו של הנשיא לשעבר ויליאם הווארד טאפט. האירוע בוטל ב-1942 בעקבות כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. כמו כן האירוע בוטל ב-1951 בעקבות מה שהנשיא טרומן כינה "אי הוודאות של המצב בעולם". ב-2017 וב-2018 בחר הנשיא דונלד טראמפ שלא להשתתף באירוע השנתי[2][3].

בעשורים האחרונים נהוג בדרך כלל שבמהלך האירוע הנשיא המכהן עורך נאום הומוריסטי או מציג סרטון וידאו הומוריסטי.

במסגרת האירוע מוענקים גם מספר פרסי העיתונות - Merriman Smith Memorial Award, Aldo Beckman Memorial Award, Edgar A. Poe Memorial Award.

המבצעים המרכזיים שלקחו חלק באירוע

שנה המבצע/ים המרכזי/ים קישור לווידאו
1944 בוב הופ, פריץ קרייזלר, גרייסי פילדס, פדרו בארגאס (טנור), פרד וורינג, אלזי ג'ניס, אד גרדינר, נאן מרימן, רוברט מריל ופרנק בלאק[4] -
1945 פרנק סינטרה, דני תומאס, ג'ימי דורנטה, פאני ברייס, דני קיי וגארי מור[5] -
1953 בוב הופ[6] -
1954 מילטון ברל, The Four Step Brothers, ג'יי פ. מורגן, האחיות מקגווייר, ואירווינג ברלין[5] -
1956 ג'יימס קאגני, נט קינג קול, פטי פייג', ודיזי גילספי[7] -
1961 האחים פיירו (להטוטנים), ג'ולי לונדון, דורותי פרובינס, מישה אלמן (כנר), ג'רום היינס (זמר אופרה)[8] -
1962 פיטר סלרס, גוון ורדון, ריצ'רד גודמן ובני גודמן[5] -
1963 מרב גריפין, וברברה סטרייסנד[9] -
1964 דיוק אלינגטון[5] -
1968 ריצ'רד פריור[5] -
1969 The Disneyland Golden Horseshoe Revue[10] -
1975 דני תומאס[5] -
1976 בוב הופ וצ'בי צ'ייס[11] -
1983 מארק ראסל[12] -
1984 ריץ' ליטל[13] -
1987 ג'יי לנו[14] -
1988 יעקב סמירנוף[15] -
1989 ג'ים מוריס (חקיין של בוש)[16] -
1990 ג'ים מוריס[17] -
1991 סינבד[18] -
1992 פאולה פאונדסטון[19] -
1993 איליין בוסלר[20] [21]

       

שנה המבצע/ים המרכזי/ים קישור לווידאו
1994 אל פרנקן [22]
1995 קונאן או'בריין [23]
1996 אל פרנקן [24]
1997 ג'ון סטיוארט[25] [26]
1998 ריי רומנו [27]
1999 אריתה פרנקלין[5] [28]
2000 ג'יי לנו [29]
2001 דארל המונד [30]
2002 דרו קארי [31]
2003 ריי צ'ארלס[32] [33]
2004 ג'יי לנו [34]
2005 סדריק הבדרן [35]
2006 סטיבן קולבר[36] [37]
2007 ריץ' ליטל, ודייוויד לטרמן[38] [39]
2008 קרייג פרגוסון [40]
2009 ונדה סייקס [41]
2010 ג'יי לנו [42]
2011 סת' מאיירס[43][44][45] [46]
2012 ג'ימי קימל[47] [48]
2013 קונאן או'בריין[49][50] [51]
2014 ג'ואל מקהייל[52][53] [54]
2015 ססלי סטרונג[55] [56]
2016 לארי וילמור[57][58] [59]
2017 חסן מינאג'[60][61] [62]
2018 מישל וולף[63][64] [65]
2019 רון צ'רנוב[66][67] [68]
2020 האירוע בוטל בשל מגפת הקורונה

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Whca℠ Dinner
  2. ^ סוכנויות הידיעות, ארוחת כתבי הבית הלבן ללא טראמפ: "אנחנו לא פייק ניוז", באתר ynet, 30 באפריל 2017
  3. ^ הלילה שטראמפ הכי שונא בשנה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 באפריל 2018‏
  4. ^ "Big Names Abound at Press Banquet", The Charlotte Observer, March 6, 1944
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 National Journal, "White House Correspondents' Dinner Hosts Through the Years."
  6. ^ Library of Congress Eisenhower Archives, retrieved October 29, 2012
  7. ^ "White House Correspondents Dinner Hosts to President," The Toledo Blade, May 25, 1956
  8. ^ Julie London Archives, retrieved October 28, 2012
  9. ^ Barbra Streisand Archives, retrieved October 29, 2012
  10. ^ Disneyland Line, April 25, 1969
  11. ^ Humor played big role in Ford's persona
  12. ^ "History of the White House Correspondents' Dinner - History in the Headlines," History Channel, retrieved October 29, 2012
  13. ^ At the start of his 2007 dinner speech, Little stated that he had previously hosted in 1984, but "had to wait until everybody died" before he was invited back.
  14. ^ Leno to Host White House Correspondents Dinner for Fourth Time
  15. ^ Remarks at the Annual White House Correspondents Association Dinner, from the website of the Ronald Reagan Presidential Library
  16. ^ "Impressionist Jim Morris began his Bush bit in silence – just moving his head, sort of stammering, trying to get some words out. The president [Bush], watching Morris do his inarticulate-thing, started laughing hard, and finally held his big white dinner napkin over his face." The Washington Post – also Coverage By the Seattle Post-Intelligencer's Joel Connelly http://www.seattlepi.com/archives/1989/8901120012.asp
  17. ^ Comedian Bush-Whacks All the President's Mien, The Los Angeles Times, by Frank Rizzo, October 15, 1990
  18. ^ "The comic genius brought in to entertain at the association's 77th annual black-tie dinner by Sheridan Broadcasting Company's Robert Ellison, the first and only Black president of the elite organization, brought down the house with hilarious quips and jokes about Bush's less than impressive fishing skills." Jet Magazine, May 20, 1991.
  19. ^ Paula Poundstone's home page
  20. ^ The Inescapable Squareness of Washington’s ‘Nerd Prom’, by Walter Shapiro, The New Republic, April 28, 2012
  21. ^ 1993 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  22. ^ 1994 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  23. ^ 1995 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  24. ^ 1996 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  25. ^ 1997 White House Correspondents' Dinner – C-SPAN Video Library
  26. ^ 1997 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  27. ^ 1998 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  28. ^ 1999 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  29. ^ 2000 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  30. ^ 2001 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  31. ^ 2002 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  32. ^ TIME Magazine list of Bush-era WHCD hosts
  33. ^ 2003 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  34. ^ 2004 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  35. ^ 2005 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  36. ^ Steve Bridges obituary, March 3, 2012
  37. ^ 2006 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  38. ^ Bush Doesn't Joke at WHCA Dinner Due to Virginia Tech Killings—But Rich Little Says 'Nuts', an "Editor & Publisher"' article
  39. ^ 2007 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  40. ^ 2008 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  41. ^ 2009 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  42. ^ 2010 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  43. ^ White House Correspondents' Association Dinner C-SPAN
  44. ^ Obama's Poker Face: President Reacts to Bin Laden Joke at Correspondents' Dinner
  45. ^ נשיא ארצות הברית ברק אובמה בארוחת הערב השנתית לכתבים: הנה סרט הווידאו של הלידה שלי - בעולם - הארץ
  46. ^ 2011 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  47. ^ ג'ימי קימל לברק אובמה: "מה העניין עם מעשני מריחואנה?" - וואלה! תרבות
  48. ^ White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  49. ^ Conan O'Brien to headline 2013 White House Correspondents Dinner | The Daily Caller
  50. ^ סוכנויות הידיעות, אובמה: אני לא אותו סוציאליסט מוסלמי, באתר nrg‏, 28 באפריל 2013
  51. ^ 2013 White House Correspondents Dinner | Video | C-SPAN.org
  52. ^ Joel McHale: If Hillary Clinton Becomes President, 'We Could Pay Her 30 Percent Less'
  53. ^ אובמה נגד אובמה-קייר בארוחת הערב לכתבים - אמריקה - הארץ
  54. ^ [1]
  55. ^ "צפו בווידיאו המלא: ססלי סטרונג מ״סנ״ל״ עומדת מול אובמה, התקשורת והפוליטיקאים וצוחקת עליהם | סינמסקופ". Cinemascope.mako.co.il. אורכב מ-המקור ב-2015-04-29. נבדק ב-2015-04-28.
  56. ^ Created by jeremyart on April 25, 2015. "Cecily Strong complete remarks 2015 WHCA Dinner | Video". C-SPAN.org. נבדק ב-2015-04-28.
  57. ^ Maya Rhodan (16 בדצמבר 2015). "Larry Wilmore to Host White House Correspondents' Dinner". Time.com. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ C-SPAN (30 באפריל 2016). "Larry Wilmore COMPLETE REMARKS at 2016 White House Correspondents' Dinner (C-SPAN)". נבדק ב-30 באפריל 2017 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Larry Wilmore complete remarks at 2016 WHCA Dinner". C-SPAN.org.
  60. ^ Brian Stelter (11 באפריל 2017). "'Daily Show' comic tapped for White House Correspondents' Dinner". cnn.com. נבדק ב-11 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ C-SPAN (29 באפריל 2017). "Hasan Minhaj COMPLETE REMARKS at 2017 White House Correspondents' Dinner (C-SPAN)". נבדק ב-30 באפריל 2017 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Hasan Minhaj Headlines White House Correspondents' Association Dinner". C-SPAN.org.
  63. ^ Associated Press (22 בפברואר 2018). "Michelle Wolf to headline White House correspondents' dinner". Los Angeles Times. ארכיון מ-23 בפברואר 2018. נבדק ב-23 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ C-SPAN (28 באפריל 2018). "Michelle Wolf COMPLETE REMARKS at 2018 White House Correspondents' Dinner (C-SPAN)". נבדק ב-29 באפריל 2018 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Michelle Wolf". C-SPAN.org.
  66. ^ Grynbaum, Michael M. (19 בנובמבר 2018). "No More Laughs as White House Correspondents' Dinner Turns to a Historian". The New York Times. ארכיון מ-20 בנובמבר 2018. נבדק ב-20 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ C-SPAN (27 באפריל 2019). "Ron Chernow COMPLETE REMARKS at 2019 White House Correspondents' Dinner (C-SPAN)". נבדק ב-27 באפריל 2017 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ [2]
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33101792תא כתבי הבית הלבן