תאוריית שלושת המגזרים (כלכלה)
תאוריית שלושת המגזרים היא תאוריה כלכלית שפותחה על ידי הכלכלן הבריטי קולין קלארק (Colin Clark) והכלכלן הצרפתי ז'אן פורסטי (Jean Fourastié), המחלקת את ההתנהלות הכלכלית לשלושה מגזרי פעילות:
- המגזר הראשוני: הפקה ומיצוי של חומרי גלם
- המגזר השניוני: פעילות של יצור ותעשייה
- המגזר השלישוני: פעילות הספקת שירותים
עקרונות
הרעיון העומד בבסיס התאוריה של קלארק ופרוסטי הוא כי מרכז הכובד של הפעילות הכלכלית נמצא בתהליך מעבר מפעילות שעיקרה מוקדשת למגזר הראשוני דרך הגברת הפעילות במגזר השניוני ועד למתן המשקל, תשומת הלב, והמיקוד העיקרי לפעילות במגזר השלישוני. פורסטי רואה בתהליך זה גורם מבורך ובעל תרומה משמעותית להתפתחות הכלכלית במאה ה-20 אשר גורמת לעליה ברמת החיים, הגברת הביטחון הסוציאלי, התפתחות ופריחה של החינוך והתרבות, פיתוח רמת המיומנות האישית ומניעת אבטלה.
מדינות שבהן קיימת רמה נמוכה של הכנסה לנפש, נמצאות בשלב הראשוני של ההתפתחות הכלכלית ולכן מירב ההכנסה הלאומית שלהן מגיעה מפעילות של המגזר הראשוני. ביטוי לכך נמצא גם בהרכב התעסוקתי שלהן: כ-70% מכח העבודה מועסקים במגזר הראשוני, כ-20% במגזר השניוני, וכ-10% במגזר השלישוני. השימוש במיכון כמעט ואינו קיים והשירותים החברתיים אפסיים.
מדינות מפותחות יותר, שבהן קיימת רמה בינונית של הכנסה לנפש מפיקות את עיקר ההכנסה הלאומית שלהן מפעילות של המגזר השניוני. הביטוי בהרכב התעסוקתי שלהן הוא: כ-20% מכח העבודה מועסקים במגזר הראשוני, כ-50% במגזר השניוני, וכ-30% במגזר השלישוני. במדינות אלה קיים שימוש גובר במיכון הגורם לירידת הצורך בעבודת כפיים. ניכרת התפתחות בפעילות המגזר השלישוני בעיקר הפעילות הפיננסית, והגברת כוחה של המדינה.
מדינות הנמצאות ברמת ההתפתחות הכלכלית הגבוהה ביותר, שבהן גם רמת ההכנסה לנפש היא הגבוהה ביותר, מפיקות את עיקר ההכנסה הלאומית שלהן מפעילותו של המגזר השלישוני. הביטוי בהרכב התעסוקתי שלהן הוא (אחוזים ממוצעים מעוגלים): 10% בלבד מכח העבודה מועסקים במגזר הראשוני, 20% במגזר השניוני, ו-70% במגזר השלישוני. מתקיימת רמת מיכון ויצור גבוהה ביותר עם גידול בדרישות להספקת שירותים חברתיים וקהילתיים לאזרחי המדינה.
ביקורת
אף על פי שמספר מחקרים אמפיריים מאששים את רוב התחזיות השלובות בתאוריה, הרי שניתן לזהות גם מספר כשלים:
- התאוריה שפורסמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 חוזה ירידה ברמת האבטלה בחברה העוברת מפעילות במגזר השניוני למגזר השלישוני. עובדה זו התבררה כשגויה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה ותעשיית המחשוב והתקשורת המודרנית (ראו: אבטלה טכנולוגית).
- התאוריה צופה חולשה והתבטלות של המדינה ומנגנוניה במדינה שבה כוחו של המגזר השניוני עדיין רב. עובדה זו התבררה כשגויה לחלוטין והדוגמה הטובה ביותר לכך היא בגרמניה המקיימת מגזר תעשייה ויצור גדול וחזק במיוחד, המשולב במדינה מודרנית, עם פעילות ענפה במגזר השלישוני.
- על פי התאוריה במדינה שבה המגזר השלישוני גדול ומפותח, תתקיים רמה גבוהה במיוחד של השכלה ומיומנויות אישיות. בפועל, גם במדינות אלה עדיין קיימים תפקידים רבים המבוצעים בידי אנשים בעלי רמת מיומנות והשכלה נמוכים במיוחד.
- על פי התאוריה במדינות המפותחות תתקיים רמה גבוהה של חלוקת ההכנסות. בפועל, ברוב המדינות המפותחות מבחינה כלכלית מתקיימים פערי הכנסה גבוהים במיוחד בין האזרחים.
- הכשל הגדול ביותר של התאוריה הוא ככל הנראה בתחזית כי בחברה המצויה בשלב ההתפתחות הכלכלית של המגזר השלישוני, כלומר תחום השירותים, לא תתקיים התפתחות טכנולוגית משמעותית. המציאות התבררה כמהפכנית כאשר ההתפתחות בטכנולוגיית המידע שהיא בעצם חלק ממגזר השירותים הפכה לפעילות כלכלית עיקרית במדינות המפותחות עד שאפילו ניתן לראות בה את המגזר הרביעוני-שירותי מידע, כחלק מן החברה המודרנית.
ראו גם
23427122תאוריית שלושת המגזרים (כלכלה)