תאוריית גיררדי-רימיני-ובר

תאוריית גיררדי-רימיני-ובר או בקיצור GRW. (באנגלית: Ghirardi–Rimini–Weber theory) היא פרשנות למכניקת הקוונטים אשר ניתנה על ידי הפיזיקאים ג'אנקרלו גיררדי , אלברטו רימיני וטוליו ובר בשנת 1985. זוהי פרשנות של קריסה ספונטנית, שעל פיה כל חלקיק אלמנטרי ביקום מקיים את משוואת שרדינגר רוב הזמן. רוב הזמן החלקיק בסופרפוזיציה מבחינת המיקום, התנע והספין. רוב הזמן הוא אינו ממוקם במקום מסוים, אבל פעם בהרבה מאד זמן, 10¹⁰ שנים לערך, הוא מתמקם. ברגע זה המיקום שלו מוחלט, הוא לא בסופרפוזיציה של יתר הנקודות ואז מתקבלת קריסה של משוואת שרדינגר. על פי GRW לקריסה אין טריגר – אין משהו מיוחד שמפעיל אותה – היא פשוט חוק טבע ומתרחשת כל הזמן: ביקום כולו בכל רגע בזמן יש חלקיקים שעוצרים באיזשהו מקום. הסיכוי של כל חלקיק להתמקם הוא מזערי אך בחפצים המורכבים מיליארדים של חלקיקים הקריסה מתרחשת כל הזמן, לכן אנחנו לא חוזים למשל בחתול בסופרפוזיציה, כתשובה לבעיית החתול של שרדינגר.

כיום יש שתי אונטולוגיות מרכזיות אשר מפרשות את GRW:

• (GRWm (mass: פרשנות הטוענת שמסת החלקיק היא בסופרפוזיציה על פני כל הנקודות במרחב המתקבלות ממשוואת שרדינגר.
• (GRWf (flash: פרשנות הטוענת שהעולם מורכב מפלאשים ופונקציית הגל מתארת את ההסתברויות להתרחשותם.

היתרון של הפרשנות האחרונה שהיא מתיישבת עם תורת היחסות.

לקריאה נוספת

• David Z. Albert, Quantum Mechanics and Experience, Harvard University Press, 1994

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22447420תאוריית גיררדי-רימיני-ובר