שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין

שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין
Charlotte Frederica, Prinzessin von Mecklenburg-Schwerin
לידה	4 בדצמבר 1784; שוורין, דוכסות מקלנבורג-שוורין
פטירה	13 ביולי 1840 (בגיל 55); רומא, מדינת האפיפיור
מדינה	גרמניה, דנמרק, מדינת האפיפיור
בן זוג	כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק
שושלת בית מקלנבורג-שוורין (ענף של בית מקלנבורג)
תואר	נסיכת הכתר של דנמרק
אב	פרידריך פרנץ הראשון, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין
אם	לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג
צאצאים	פרדריק השביעי, מלך דנמרק

שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין (בגרמנית: Charlotte Frederica, Prinzessin von Mecklenburg-Schwerin‏; 4 בדצמבר 1784 - 13 ביולי 1840), הייתה רעייתו של כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק קודם שהוכתר למלך דנמרק.

ביוגרפיה

שרלוטה פרדריקה נולדה ב-4 בדצמבר 1784 בשוורין שהשתייכה לדוכסות מקלנבורג-שוורין, להוריה פרידריך פרנץ הראשון, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ולואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג.

בשנת 1804 הגיע בן דודה כריסטיאן פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק לביקור בשוורין והתיידד עם שרלוטה פרדריקה, וכעבור שנתיים ב-21 ביוני 1806 התחתנו השניים בלודוויגסלוסט. בשנת 1807 ילדה שרלוטה פרדריקה את בנה הבכור כריסטיאן פרדריק שמת בלידתו, ובשנת 1808 ילדה את בנה פרדריק. בשנת 1810 נשלחה שרלוטה פרדריקה לגלות בהורסנס, בעקבות קשריה עם אדואר דו פוי השווייצרי, שהיה המורה שלה למוזיקה, ונאסר עליה לראות את בנה.

בשנים הבאות חיה שרלוטה פרדריקה בהורסנס, שם ניהלה מספר רומנים עם קצינים בצבא הדני, ובשנת 1829 עברה להתגורר בקרלסבאד תחת השם "גברת פון גוטן". בשנת 1830 נסעה לאיטליה, ובסוף השתקעה ברומא, שם אף המירה את דתה לקתולית.

ב-13 ביולי 1840 מתה שרלוטה פרדריקה ברומא, מה שהיווה הקלה גדולה לבית המלוכה הדני, משום שחששו ששרלוטה פרדריקה תחזור לדנמרק כשבנה יעלה לשלטון.