שרהורוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שריגראד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרהורוד
Шаргород
בית הכנסת העתיק והמבוצר בשרהורוד
בית הכנסת העתיק והמבוצר בשרהורוד
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז ויניצהמחוז ויניצה ויניצה
תאריך ייסוד 1383
שטח 6.87 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,923
אזור זמן UTC +2
http://www.shargorod.org

שרהורודרוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד. העיר נמצאת על הנהר מורשקה בשפך הנהר קולבסניה במרחק 12 ק"מ מהכביש קייב-ז'יטומיר-ויניצה. אוכלוסיית העיר מונה 7,161 תושבים (2001)[1], ביניהם כ־160 יהודים[2]. עד מלחמת העולם השנייה התקיימה בעיר אחת מהקהילות החשובות בחבל פודוליה.

היסטוריה

בשנת 1579 מלך פולין סטפן בטורי החליט לחזק את חבל פודוליה הלא מאוכלס נגד הפלישות הטורקיות וחבל פודוליה נמסר ליד יאן זמויסקימשפחת זמויסקי), קנצלר והטמן הכתר הפולני. ב־1583 הקים זמויסקי במחוז קורצ'מר על הנהר מורשקה מבצר, שאוכלס על ידי 260 איש. ב־28 במאי 1585 הושלמה בניית המבצר על ידי האדריכל האיטלקי ברנרדו מורנדו. המבצר נקרא על שם מייסד בית זמויסקי פלוריאן שרי (בפולנית: Florian Szary). ב־1588 העיר קיבלה את זכויות מגדבורג. ב־1595 העיר נהרסה על ידי הקוזקים בפיקודו של ס. נליבייקו, וב־1648 נכבשה על ידי מקסים קריבונוס.

ב־1649 הצבא הפולני הפסיד בקרב נגד הקוזקים והעיר נשארה בשליטת הקוזקים. לפי הסכם שביתת הנשק בין הקוזקים לפולנים (הסכם זבורוב) גבול פולין והשטחים הקוזקים עבר בקו ויניצה-ימפול דרך מורפה, שרהורוד וצ'רנוביץ. בין 1672 ל־1699 הייתה בשליטת הטורקים ונקראה קוצ'וק סטמבול (איסטנבול הקטנה). בתקופה זאת הגיעו לעיר שליחים של כת שבתי צבי. בעקבות הקרבות בין טורקיה לפולין העיר חזרה לפולין אך נהרסה ברובה ורוב תושביה עזבוה. ב־1715 הוחל שיקום העיר. ב־1734 בעיר התרחש מרד היידמקים, יהודים בודדים נהרגו. ב־1793, בחלוקת פולין השנייה, העיר הפכה לחלק מחבל פודוליה, מחוז ימפול.

יהודים

היישוב היהודי הוקם עם יסוד העיר. בית הכנסת העתיק והמבוצר הוקם בשנת 1589 בשיתוף פעולה עם השלטון הפולני - היהודים הסכימו שהוא ישמש כאחד הביצורים בעת ההתקפות על העיר.

בתקופת גזירות ת"ח ת"ט (1648) היו בעיר כ-300 יהודים ורובם נהרגו, הנותרים בחיים ובראשם הרב יעקב אליהו נמלטו לבוצ'אץ'. לאחר כיבוש העיר על ידי טורקיה ב־1672 חלק מיהודי העיר הצטרפו לחסידי שבתי צבי.

תנועת החסידות זכתה להתפשטות ניכרת במקום, לאחר שדיין העיר, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הצטרף לתנועה ונהיה תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב ב־1748. הבעל שם טוב עצמו הגיע לעיר לעיתים תכופות. לאחר שרבי יעקב יוסף נהיה חסיד, הקהילה, בראשות גובה המסים, הדיחה אותו מתפקידו.

לאחר חתונתו ב־1793 התגורר בעיר רבי נתן שטרנהרץ - תלמידו של רבי נחמן מברסלב. בעיר התקיימה גם פעילות פרנקיסטית, ופרנקיסטים משרהורוד מוזכרים בספרי רבי יעקב עמדן. ב־1825 ביקר בעיר רבי ישראל מרוז'ין והקים את קהילת חסידיו שנהייתה המשפיעה ביותר במקום. לאחר מכן ביקרו בעיר אדמו"רים רבים והקימו בה את קהילותיהם, אך חסידי רוז'ין סדיגורא נשארו החשובים והמשפיעים ביותר. בסוף המאה ה־19 בראש הקהילה עמד ר' חנוך הלוי קרופניק חסידו של רבי דוד מטולנא.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 בית הכנסת הוחרם על ידי השלטונות הסובייטיים והומר למפעל לייצור סוכר. לאורך מלחמת העולם השנייה שלטו בעיר כוחות רומנים[דרוש מקור] בני בריתם של גרמניה הנאצית, והקימו בה מכלאה מאולתרת שאליה הובאו יהודים גם מאזורים סמוכים. בדצמבר 1941 היו בעיר 7000 יהודים, שרוכזו ב-337 בתים שסומנו במגן דוד. מכיוון שהרומנים לא השמידו יהודים במשך 4 שנות כיבוש העיר (בשאר האזורים הרומנים השמידו את רוב היהודים), שרדו רוב היהודים בעיר.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרהורוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22719228שרהורוד