שפרגביט

שלט משנות ה-40 האוסר על הכניסה לשפרגביט

מפת הפארקים הלאומיים של נמיביה. שפרגביט מסומן "21".

קשת בוגנפלס, בחוף השפרגביט

השפרגביט (בגרמנית: Sperrgebiet; מילולית: "אזור אסור"), מכונה גם אזור יהלומים 1 (באנגלית: Diamond Area 1), הוא אזור בשטח של כ-26 אלף קמ"ר בדרום-מערב נמיביה, המיועד לכריית יהלומים ועל כן הכניסה אליו אסורה. גבולו הדרומי של השפרגביט הוא גבולה הדרומי של נמיביה, עם דרום אפריקה, לאורך נהר אורנג'. גבולו המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, לאורך של כ-320 ק"מ, עד כ-70 צפונית לעיר לידריץ.

היסטוריה

ב-1884 הקימה הקיסרות הגרמנית את המושבה דרום-מערב אפריקה הגרמנית, בשטחה של נמיביה של ימינו. לאחר גילוי יהלומים בדרום-מערב המושבה, קבעו הגרמנים בשנת 1908 כי כריית היהלומים תתבצע באופן בלעדי על ידי חברת דויטשה דיאמנטנגזלשאפט (Deutsche Diamantengesellschaft; "חברת היהלומים הגרמנית"), והגדירו לשם כך את גבולות האזור האסור. האזור נשאר בידי גרמניה רק שנים ספורות. זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, נענתה דרום אפריקה לבקשת בריטניה, ופלשה לדרום-מערב אפריקה הגרמנית. המערכה באזור נמשכה קרוב לשנה, עד שב-9 ביולי 1915 נכנעו הגרמנים. דרום אפריקה הנהיגה מדיניות זהה בשפרגביט, אך העבירה את זכויות הכרייה לתאגיד הדרום אפריקאי דה בירס. דרום אפריקה שלטה בדרום-מערב אפריקה במשך מרבית המאה ה-20, תחילה מכוח מנדט של חבר הלאומים, ולאחר מכן שלטון דה פקטו שלא הוכר על ידי הקהילייה הבינלאומית.

ב-1990 העניקה דרום אפריקה לנמיביה עצמאות. זיכיון הכרייה בשפרגביט הועבר לתאגיד חדש, נאמדב (Namdeb), בבעלות משותפת של ממשלת נמיביה ותאגיד דה בירס.

הגן הלאומי

בשנת 2004 הוכרזו שטחי השפרגביט כגן לאומי. נוכחותו הדלילה של האדם באזור אפשרה לאוכלוסיית בעלי החיים באזור לשגשג. בין היתר מצויים בשפרגביט ראמי צבי, דלגנים, צבועים חומים, שלצדפים אפריקנים, עפרוני דיונות, ועוד. כן גדלים בשפרגביט 776 מיני צמחים, מהם 234 אנדמיים לדרום-מערב נמיביה.

על אף ההכרזה על השפרגביט כגן לאומי, הוא עדיין מוגדר כאזור סגור, פרט לעוסקים בכריית היהלומים, ולא ניתן לבקר בו ללא אישורה של חברת נאמדב.

יישובים

היישוב היחיד הקיים כיום בשטח השפרגביט הוא העיירה אורניימונד, שבקצה הדרום-מערבי שלו, בסמוך לשפך נהר אורנג' ולגבול עם דרום אפריקה. עד 2012 נוהלה העיירה בידי נאמדב (ולפני כן בידי דה בירס), ורק באותה שנה הוקמה רשות מקומית שראשה ומועצתה נבחרו על ידי התושבים. העיר לודריץ, שבצפון-מערב השפרגביט, וכן כביש הגישה אליה, מהווים מובלעת שהשפרגביט משתרע מצפון ומדרום להם.

ערי כורים נוספות שהיו בשפרגביט ננטשו עם השנים והיו לערי רפאים. הידועה שבהן, קולמנסקופ, מצויה בסמוך ללודריץ, ונגישה לציבור הרחב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפרגביט בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23902451שפרגביט