מתחם שער הפרחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שער הפרחים (מתחם))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתחם שער הפרחים
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
מתחם שער הפרחים
מתחם שער הפרחים
מפת האזור

מתחם שער הפרחים (מכונה גם "בית הפרחים") הוא שכונה יהודית ברובע המוסלמי, השכונה נמצאת בסמוך לחומת העיר העתיקה ובקרבת שער הפרחים.

היסטוריה

במאות ה-18 וה-19 היה האזור בו מצוי גם מתחם "שער הפרחים" אחד הריכוזים העיקרים של ההתיישבות היהודית בירושלים. במקום התגוררו, בין היתר, משפחת נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית, יהודה לייב מאגנס ומשפחת הבנקאי חיים ולירו. לאחר פרעות תרפ"ט ב־1929, עזבו היהודים את המקום מחשש לחייהם.

רחל גרין נשארה להתגורר באתר ושוחחה על כך עם חוקר ירושלים פנחס גרייבסקי, אשר כתב:

”הזקנה הזאת, נולדה בירושלים לפני שבעים שנה, ובכל כוחה מתאמצת היא להחזיק את חצרה היחידה, שארית הפליטה, שלא תיפול גם היא בידי זרים, כמו כל אותם הבתים שהיו שייכים מקודם ליהודים. ובכל הבתים והחצרות שהיו והנם שייכים ליהודים יושבים עתה נוכרים, ורק היא לבדה נשארה בחצר שלה ומתאמצת בכל כוחה שלא תיפול נחלתה גם היא בידי נוכרים. הישמעאלים מהרובע הזה מכבדים ומוקירים אותה ואת אומץ לבה וקוראים לה רחל אמנו”[1].

לאחר פטירתה של רחל גרין ב־1934, פסקה ההתיישבות היהודית במקום.

בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20, רכשה הקרן קיימת לישראל מהכנסייה הרוסית הלבנה, את המתחם אשר היה אז אחד השטחים הפנויים היחידים שנותרו בתוך העיר העתיקה. בשלהי שנות ה-90 החלו להתגורר במקום משפחות יהודיות[2]. הקבוצה הראשונה שהתיישבה במתחם, מנתה שתי משפחות ושישה רווקים, בהם יורי הלר וחנוך בייאגס[3].

באוגוסט 2013 תקפו ערבים את המתחם והשליכו עליו בקבוקי תבערה. אחד המאבטחים ירה לעבר הפורעים. איש מתושבי המתחם היהודים לא נפגע[4].

בראשית המאה ה-21, מתגוררות במקום כ-10 משפחות יהודיות, הזוכות לאבטחת לוחמים ביחידה אזרחית המופעלת על ידי מדינת ישראל. למתחם חצר מגודרת, הנושקת לחומות העיר העתיקה. בחצר גן שעשועים ומגרש כדורסל. מהחצר יש עליה לטיילת החומות. בכניסה לחצר יש עמדה מאובטחת מאוישת 24 שעות, שמאבטחת את המתחם והחצר.

בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, עמותת רחובות העיר ימלאו, מציגה במתחם שער הפרחים מחזה המספר את סיפורה של רחל גרין[5].

תוכניות בניה ופיתוח המתחם

אריאל שרון אישר תכנון בניית 50 יחידות דיור במתחם[6].

בשנת 1992 הגיש משרד השיכון תוכנית לבניית 200 יחידות דיור במתחם זה, התוכנית לא קודמה[7].

בשנת 2004 נידונה בוועדת התכנון המקומית בירושלים "תוכנית שער הפרחים". על פי התוכנית יבנו במתחם מבנים בשטח של כחמישה דונם ויהיו גבוהים מחומות העיר העתיקה.

בשנת 2014 פעל שר השיכון לקידום תוכנית הבניה במתחם. מאידך, במשרד ראש הממשלה הביעו הסתייגות[8].

גלריית תמונות


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נדב שרגאי, הארכיאולוגיה בשער הפרחים היא המשכה של הפוליטיקה, באתר הארץ, 7 בינואר 2002
  2. ^ נדב שרגאי, הארכיאולוגיה בשער הפרחים היא המשכה של הפוליטיקה, באתר הארץ, 7 בינואר 2002
  3. ^ נדב שרגאי, הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, הוצאת כתר, 1995. מסת"ב 9650705155. עמ' 206.
  4. ^ בשבע, מוסף שבת, 22.8.13, עמ' 22.
  5. ^ יואל יעקובי, אלפי יהודים מכל שכבות האוכלוסייה יסיירו בחול המועד בעיר העתיקה בירושלים, על כל חלקיה, בשבע גיליון 439, 14/04/11.
  6. ^ נדב שרגאי, הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, כתר, 1995. מסת"ב 9650705155. עמוד 205
  7. ^ נדב שרגאי, הממשלה מתכננת להקים שכונה יהודית חדשה ליד שער הפרחים, הארץ, 19.05.2004
  8. ^ "משרד השיכון מקדם בנייה ברובע המוסלמי בירושלים"



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21852438מתחם שער הפרחים