רבי אברהם בנימין זאב המבורג
 | |
| לידה |
כ"ז בטבת תק"ל פיורדא, נסיכות אנסבך |
|---|---|
| פטירה |
ד' בסיוון תר"י (בגיל 80) פיורדא, ממלכת בוואריה |
| מקום פעילות | בוואריה |
| רבותיו | רבי משולם זלמן הכהן |
| תלמידיו | רבי יצחק דב במברגר, דוד איינהורן |
| בני דורו | רבי אברהם בינג |
| חיבוריו | שער הזקנים |
הרב אברהם בנימין זאב (וולף) המבורג (נודע גם בראשי התיבות אוה"ב, גרמנית: Wolf Hamburger; כ"ז בטבת תק"ל, 24 בינואר 1770 – ד' בסיוון תר"י, 15 במאי 1850) היה ראש ישיבת פיורדא, מבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה-19.
ביוגרפיה
נולד בפיורדא לר' אליעזר אהרן אנסבך, מפרנסי העדה, ולאשתו מרת קריינע לבית נידערווערן, בתו של אב"ד שוויינפורט. היה צאצא רחוק לרבי יששכר ברמן סג"ל פרנקל, שייסד את ישיבת העיר. אביו מת חודשים ספורים לאחר לידתו ואמו עזבה אותו להתחנך במוסדות הקהל ונסעה לבעלה החדש באמסטרדם. למד בישיבת פיורדא תחת רבי צבי הירש חריף, חתנו של רבי רפאל הכהן כ"ץ, ואחר כך אב"ד העיר רבי משולם זלמן הכהן. כמו כן קיבל תורה מבנו של רבי משולם זלמן, רבי שלמה הכהן אב''ד צילץ[1]. בי' באלול ה'תקמ"ט (1 בספטמבר 1789) נישא לרחל מרים כהן, ילידת פראג ונכדתו של הגביר שמואל לוקא. בשנת ה'תקנ"ט (1799) מינה אותו המהרז"ך למחליפו בראשות הישיבה: בשנים הבאות סירב להצעות לשמש כאב"ד המבורג ומגנצא ונותר במקומו. בשעה שישיבות אשכנז נסגרו בזו אחר זו, הצליח לשמור על המוסד שלו כמרכז התורה המסורתי האחרון בארץ: בשנת ה'תקפ"ד (1824), אף כי הייתה רחוקה מימי הזוהר שלה במאה ה-18 כששהו בה מאות לומדים, עוד נמצאו בה שמונים-ושמונה תלמידים.
הרב המבורג ניהל מערכה קשה נגד ניסיונות השלטונות להכליל לימודי חול בישיבה. בשנת ה'תק"פ (1820), כשנפטר המהרז"ך, שימש כמחליפו בפועל אך על המשרה התנהל מאבק ארוך שנים. מועמדה של סיעת הרפורמה בקהילה, שתבעה לימודי חול ואקולטורציה, היה תלמידו לשעבר יצחק לוי. בתמוז ה'תקפ"ד (יולי 1824) נסגרה הישיבה לראשונה בצו השלטונות עקב הסירוב להכנסת מקצועות כלליים. הם חזרו בהם לאחר מחאה גדולה שקמה. בשנת ה'תקפ"ו (1826) ניסה לודוויג הראשון, מלך בוואריה להפוך את המוסד לסמינר מודרני להכשרת רבנים ומורים אך היוזמה נכשלה למול סירוב ראש הישיבה. בניסן ה'תקפ"ח (אפריל 1828) היא נסגרה בפעם השנייה, באופן סופי. הרב המבורג הוסיף להעביר שיעורים במחתרת בביתו, עד שנאסר עליו לעשות כן בשנת תק"ץ (1830). באותה שנה הסתיים המאבק על הרבנות, ולוי קיבל את משרת האב"ד. בשנת תקצ"ב (1832) ניסה הרב לעתור נגד האיסור שהוטל עליו, אך ועד הקהילה שנשלט עתה על ידי מתנגדיו דחה את בקשתו בהצהרה כי "צו המניעה היה הצעד החכם ביותר שנקט מלכנו." עם סגירת הישיבה פנו חלק מתלמידיו, כמו הרב יצחק דב הלוי במברגר, לישיבת וירצבורג בה נקט הרב אברהם בינג קו פשרני לגבי לימודים באוניברסיטה. בשנת תקצ"ו (1836) השתתף באספה שכינסה המלכות באנסבאך לגבי זכויות היהודים, שם ייצג את האורתודוקסים בין יהודי פיורדא. בשנים אלה ניצב מולו עוד תלמיד-לשעבר שנעשה למנהיג רפורמי מפורסם, דוד איינהורן.
חיבוריו שו"ת 'שער הזקנים' 'שמלת בנימין' 'נחלת בנימין' 'קונטרס המילה' ו'שער בנימין' שלא נדפס. נפטר בשנת תר"י (1850) ונקבר בפיורדא.
לקריאה נוספת
- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ג', ובפרט עמ' 35–111.
קישורים חיצוניים
- Hamburger, Wolf בתוך: Julius Carlebach, Michael Brocke, Biographisches Handbuch der Rabbiner: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in Den Deutschen, Böhmischen und Großpolnischen Ländern 1781-1871, Walter de Gruyter, 2004.
- רבי דוד הלחמי, רבי בנימין וולף המבורג מפיורדא, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספריו
35656015אברהם בנימין זאב המבורג