שער הזהב של קייב
 |
שער הזהב של קייב (באוקראינית: Золоті ворота) היה השער הראשי בחומת העיר קייב במאה ה-11, בעת שהייתה בירת ממלכת רוס של קייב. המבנה והביצורים נהרסו עד המאה ה-18. בשנת 1982 הקימו שלטונות ברית המועצות את השער במתכונתו המודרנית, ללא כל רמז לאופן בו נראה השער בעבר הרחוק. המבנה כולל סניף של מוזיאון סופיה ותחתיו מצויה תחנת הרכבת התחתית תחנת המטרו שער הזהב, אחת מתחנות המטרו המפוארות בעולם.
היסטוריה
חומות העיר קייב ושלושת השערים המרכזיים בה הוקמו בתקופת שלטונו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב. שער הזהב, הדרומי בשערי העיר והחשוב שבהם, הוקם בשנים 1017–1024 (שנת 6545 לפי הלוח הביזנטי), סמוך להקמתה של קתדרלת סופיה ה"קדושה", אך נקרא "השער הדרומי" או "השער הגדול של קייב"[1]. רק לאחר הקמת כנסייה זהובת-כיפה בסמוך, שנצפתה למרחוק, החל להקרא "שער הזהב". כמו רוב המבנים המפוארים בעיר, נפגע השער בעת הכיבוש המונגולי של העיר ב-1240. השער המשיך להיות אתר מרכזי למשך 500 שנה ודמה ככל הנראה לקשת ניצחון. ב-1648 ערך דרכו בוגדן חמלניצקי מצעד ניצחון ("טריומף"), כאשר נכנס לעיר באופן טקסי לאחר ניצחונותיו. אולם מצבו של השער התערער עם השנים ובמהלך המאה ה-18 הוא התמוטט.
ב-1832 הורה מטרופוליט קייב על ביצוע חפירה ארכאולוגית באתר. חקירה נוספת באתר התבצעה ב-1970 ובאתר נפתח מוזיאון על תולדותיו ותולדות קייב העתיקה וביצוריה. ב-1982 הוקם במקום המונומנט הניצב בו כיום. המונומנט החדש עורר זעם ציבורי, כיוון שלא נבנה כשחזור של השער המקורי וללא מחקר כיצד בדיוק נראה, אלא כשחזור דמיוני. ב-1989 הוקמה בסמוך תחנת המטרו, שנקראה על שם השער.
כיכר השער
הכיכר העירונית סמוך לשער עשירה ביצירות פיסול של צמחים וחיות, בעיקר חתולים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שם שישמש מאוחר יותר את האדריכל ויקטור הרטמן לסקיצה שערך לשם הקמת שער לזכר אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, שער שלא הוקם מעולם אך הונצח ביצירתו של מודסט מוסורגסקי "תמונות בתערוכה"
26074300שער הזהב של קייב