שן צונג-ון
שן צונג-ון (בסינית: 沈從文; ) היה סופר סיני מודרני, אינטלקטואל סיני בולט וארכאולוג. למרות שספריו נאסרו לפרסום ונגנזו בשנות החמישים בסין, חשיבותו כסופר והשפעתו על הספרות הסינית המודרנית גדולה, יש הרואים בו כמקביל בחשיבותו לסופר הסיני לו שון. ספרו עיירת הגבול תורגם לעברית.
ביוגרפיה
ילדות
שן צונג-ון נולד ב-1902 במחוז חונאן, מבחינה אתנית הוא השתייך לבני המיאו והטוג'יה שהיוו מיעוט, רוב תושבי מחוז חונאן היו בני האן. באזור כפרי אפוף יערות ונהרות והמפורסם בנהרות המהווים את נוף ילדותו, הוא נהר היאנגצה. יחד עם הנוף המרהיב, שן צונג כילד ונער חזה במעשיי זוועה (תוצאה של מהפכת 1911 בה הסתיימה תקופת השלטון הקיסרי והביאה לגל של מעשי הרג וטבח), מאוחר יותר יהווה הניגוד בין המושלם למעוות מוטיב מרכזי ביצירותיו הספרותיות.
אינטלקטואל וסופר
בהיותו בן 13 הוא נשלח לבית ספר צבאי ולאחר מכן אל הצבא. הוא קטע את שירותו הצבאי ב-1922 ובחר להקדיש עצמו ללימודים ולכתיבה, (בתקופת שירותו הצבאי הוא נחשף שוב לניגודים: מצד אחד המציאות הצבאית בה חי, ומאידך הוא נחשף בתקופת שירותו הצבאי לספרות המודרנית הסינית). הוא עקר לפקין שם חי בדוחק והחל לפרסם את סיפוריו שעוררו תשומת לב בקרב חוגי הספרות.
ב-1927 עקר לשאנגחאי והחל לעסוק בכתיבה ובעריכה ספרותית. החל משנות השלושים ועד פרוץ מלחמת סין יפן, לימד ספרות באוניברסיטאות שונות ובאותו זמן גם כתב את רוב יצירותיו ובין היתר גם את קובץ סיפוריו עיירת הגבול. עם פרוץ מלחמת סין-יפן הוא עקר לדרום מערב סין, הוא לימד באוניברסיטת קונמינג, וכרבים מהאינטלקטואלים הסינים הוא החל לכתוב ספרות פטריוטית שנועדה לעודד את הלוחמים הסינים וגם את העם הסיני. ב-1946 הוא החל ללמד באוניברסיטאות פקין ופו-רן, דעותיו כאינטלקטואל וכסופר הכילו ניגודים, מצד אחד האמין בעצמאותו של האמן ואי תלותו באידאולוגיות ובנאמנותו אך ורק אל היושר האינטלקטואלי. ומאידך ברוח הקומוניזם הסיני הוא סלד מאלילים ומדת ובמיוחד סלד מהקונפוציוסיזם הוא טען שתופעה זו המתבטאת גם כפולחן וגם כדרך חיים היא סכנה לחברה הסינית.
החלק השני של חייו
בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון ב-1949, החל מסע רדיפות שיטתי נגדו, הוא הואשם באי נקיטת עמדה בתקופת מלחמת האזרחים הסינית. מכבש הלחצים שהופעל עליו הביאו בסמוך ל-1950 לנסות לשים קץ לחייו, ובמציאות הפוליטית הסינית הוא מצא עצמו מותקף מימין ומשמאל בגלל סירובו לוותר על עצמאותו כסופר ולשרת צד אידאולוגי כלשהו. ב-1950 הוא אולץ להפסיק להרצות ולעבוד באוניברסיטאות בסין וספריו נגנזו ולא היו נגישים לציבור הסיני. הוא אולץ לעבוד בתפקיד זוטר במוזיאון ההיסטורי של פקין. צונג התמסר אל תפקידו החדש ועד מהרה החל לפרסם מאמרים מקצועיים בתחום הארכאולוגיה, חלק מהמאמרים אף פורסמו מחוץ לסין והקנו לצונג מוניטין כחוקר ארכאולוגיה. צונג בניגוד לסופרים סינים אחרים שרד את מהפכת התרבות הסינית. בשנות השמונים עקב שינוי יחס המשטר אל חופש היצירה, החלו יצירותיו הגנוזות של צונג לצאת לאור לאחר שלושים שנות גניזה. כתביו מעוררים סקרנות גם מחוץ לתחומי סין וחלק מיצירותיו תורגמו למספר שפות.
בחודש מאי בשנת 1988 נפטר שן צונג ון בפקין. טקס הלווייתו היה צנוע, סוכנות הידיעות הסינית דיווחה על הלווייתו של צונג באופן לקוני.
ספריו שתורגמו לעברית ומקורות
- עיירת הגבול, הוצאת עם עובד, תרגמה מסינית והוסיפה הערות והאחרית דבר, אמירה כץ, 1989
קישורים חיצוניים
- על הספר עיירת גבול(הקישור אינו פעיל)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
