שמואל שריג
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
שמואל שריג (רשקס) (3 במאי 1909 – 2 במרץ 2009)[1] היה ממקימי קיבוץ ניר דוד (תל עמל) וממובילי ענף הדגה בישראל.
פעילותו בקיבוץ הארצי
- בשנותיו הראשונות של קיבוץ ניר דוד שימש שמואל במספר תפקידים בהם גזבר הקיבוץ ובא כוחו של הקיבוץ אל מול המוסדות השונים כגון ההסתדרות, המרכז החקלאי והסוכנות.
- בתקופת מלחמת העולם השנייה, שירת שמואל בהגנה. באותה התקופה עסק הקיבוץ הארצי במבצע להצלת רכוש יהודי מהארצות בהן התגברו הרדיפות והחרמת הרכוש היהודי. המחלקה שעסקה בכך הוקמה על ידי שנהבי ממשמר העמק ומנחם בדר מקיבוץ הזורע.
- לאחר מכן הועסק שמואל כעוזרו של אליעזר פרי בעריכת עיתון התנועה משמר.
פעילותו בארגון ההגנה
מתוך ספרו "סיפור חיי" : "בהגנה הלך והתגבש רעיון מוזר שהיום קשה אפילו להעלותו על הדעת. המחשבות התרכזו לשאלה מה יעשה היישוב היהודי אם וכאשר הנאצים יכבשו את הארץ – כיצד נתגונן ונתנהג. אין לשכוח כי היינו אז בסך הכל יישוב של כחצי מיליון תושבים. התוכנית שהתגבשה בהנהגת היישוב וההגנה הייתה, כי נלחם בגרמנים ובמרד הערבי עד הסוף, מעין "מצדה" שנייה." ראה ערך מאתיים ימי חרדה
שמואל גויס על ידי יוסף אבידר, המפקד הכללי של צפון הארץ שהציע לו לעמוד בראש מה שיהיה לאחר מכן הג"א, בריכוז על הכרמל. במסגרת תפקידו היה עליו לעמוד בקשרים עם מכבי האש, בתי החולים וארגוני הקשישים אם הם קיימים או לארגן אותם.
שמואל מספר בספרו על סיום הפעילות: "בראשית שנת 1943 נכשלה התקדמות הגרמנים לעבר מצרים. ההגנה התחילה לרכז את עיקר פעולותיה בפיתוח אמצעי לחימה לקראת המאבק על עצמאות וביטחון. שלמה גור הקים מוסד בשם "חמד" (חיל מדע) שהפך מאוחר יותר לזרוע המרכזית של פיתוח כלי מלחמה של צה"ל – "רפא"ל" – לאור התפתחות זו נגנזה תוכנית "מצדה" על הכרמל והמשרד שלנו נסגר."
המעבר לענף המדגה
שנות הארבעים פרצה מחלה מסתורית בדגה בארץ, בשם פרימנזיום (Prymnesium). ארגון מגדלי הדגים חיפש אדם, שייקח על עצמו את העבודה הדרושה ויעמוד לרשות החוקרים באוניברסיטה העברית, אשר חקרו את התופעה וחיפשו דרכים להיאבק בה. שמואל לקח על עצמו את התפקיד.
לאחר הכשרה בת מספר חודשים על ידי סטודנט שהגיע מהאוניברסיטה הפך שמואל למנהל המעבדה לבדיקות פרימנזיום. בהמשך, בהמלצתו של פרופסור רייך ובאישור מזכירות ארגון מגדלי הדגים הוחלט להקציב הקצבה מיוחדת לאוניברסיטה, באמצעותה נקבעה המחלקה למיקרוביולוגיה בהנהלתו של ד"ר משה שילה, ככתובת לחקר מחלות דגים, כשהמעבדה בניר-דוד מהווה תחנת שדה שלה.
מתוך כתבתו של אורי דרומי מהארץ במדור אחרי מות, לאחר מותו של שמואל:
במחצית שנות הארבעים פקדה מחלה מסתורית את דגי העמק (פרימנזיום) והוקמה בניר דוד מעבדת מחקר, ששריג ניהלה במשך שנים רבות, בהנחיה אקדמית של פרופ' משה שילה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' אילן פפרנה, הרואה עצמו כאחד מבני טיפוחיו, מעלה על נס את העובדה ששריג העלה את נושא מחלות הדגים לרמה מדעית, ופירסם בעיתון "במדגה", אותו ערך במסירות, עבודות ראשוניות בעניין. לדבריו, שריג שם את ישראל על המפה העולמית של מחלות דגים. מחליפו, ד"ר יצחק בז'רנו, שנלווה אליו בכנסים בינלאומיים, התפעל מיכולתו של האיש, שאפילו תעודת בגרות לא הייתה לו, לתקשר בצורה מופלאה עם פרופסורים ומומחים. אל המעבדה המשיך לבוא כמעט עד יומו האחרון.
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, מראשוני חומה ומגדל, באתר הארץ, 22 במרץ 2009
- ארנון לפיד, מה שהיה היה, באתר mynet קיבוץ, 30 באוגוסט 2008
- שמואל כותב דברים לזכרו של פרופסור שילה, מתוך דיג ומדגה בישראל
- כתבה מתוך אתר הקיבוצים
- יצחק בז'רנו כותב לזכרו של שמואל שריג, מתוך דיג ומדגה
ראיון עם שמואל בסרט שנעשה על חומה ומגדל, סרטון באתר יוטיוב- Prymnesium
הערות שוליים
