שמאי מכריע
שמאי מכריע הוא שמאי מקרקעין שהתמנה על ידי שר המשפטים לכהן בתפקיד מעין שיפוטי של הכרעה בסכסוכים שומתיים ואשר חלים עליו מגבלות עיסוק חמורות בדומה לשופט.
הסדרה בחוק
פעילותם של השמאים המכריעים הוסדרה ביוזמת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד שרית דנה לנוכח קשיים בהתנהלות הערעורים על גובה היטל ההשבחה וחשש לניגודי עניינים של העוסקים בקביעת גובהו. ההסדרה נעשתה בתיקון 84 לחוק התכנון והבניה שנכנס לתוקפו ב-1 במאי 2009. מטרת החיקוק הייתה יצירת מנגנון יעיל להכרעה בסכסוכים שומתיים על ידי בעלי מקצוע בעלי ניסיון ורקע מתאים, שאין בו חשש לניגודי עניינים, המתנהל בפרקי זמן קצרים (ביחס להכרעות בסכסוכים דומים) ושהתנהלותו שקופה. על אף החשש הרב שנלווה להקמת המנגנון, נמצא כי המנגנון יעיל ומספק לציבור שירות מקצועי בטווחי זמן ראויים.[1]
תחומי ומאפייני העיסוק
השמאים המכריעים מחליטים בסוגי הסכסוכים הבאים:
- ערעור בדבר גובה היטל השבחה
- תביעת פיצויים לירידת ערך מקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
- חבר בהרכב אשר פוסק בערעור נוסף ("השגה שנייה") על שומות שנערכו מטעם מינהל מקרקעי ישראל
- חבר בהרכב אשר פוסק בערעור על פיצויי הפקעה שמציעה המדינה לשלם לנפקעים
- ייעוץ לוועדת ערר שליד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (שמאי מייעץ)
- בקשה לחוות דעת שנתבקשה על ידי בית המשפט בכפוף לאישור שר המשפטים
- טיפול בתיקים אחרים שאישר שר המשפטים
ניתוב הבקשות להכרעה שומתית מופנים על ידי הציבור אל מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים וזו משמשת מעין מזכירות בית דין אשר פותחת את התיקים ומנתבת אותם לשמאים המכריעים השונים, מווסתת את העבודה ומטפלת בבעיות אדמיניסטרטיביות ומשפטיות שוטפות.
לאחר שמועבר תיק לשמאי המכריע מתנהל הליך שנקבע בתקנות סדרי הדין בפרקי זמן מרביים קבועים. על פי התקנות פרוטוקולי הדיונים נמסרים לצדדים וההחלטות מתפרסמות באתר משרד המשפטים ובמאגרים משפטיים אלקטרוניים כגון נבו.
השמאים המכריעים מנועים במהלך כל תקופת כהונתם מלעסוק בעיסוקים אחרים בדומה לשופטים אלא בנסיבות מיוחדות ובאישור מראש של שר המשפטים (למשל הרצאות באקדמיה או פעילות התנדבותית).
בחירת השמאים המכריעים, כהונתם ושכרם
השמאים המכריעים נבחרים בהליך איתור מיוחד על ידי "ועדה מייעצת לשר" שבה שמונה חברים חלקם עובדי מדינה וחלקם נציגי ציבור. תקופת כהונתם של שמאים מוגבלת ל-10 שנים או עד לגיל 70 המוקדם בהם. שכר השמאי המכריע משולם על ידי הצדדים המתדיינים בפניו. גובה השכר נגזר מגובה התביעה הכספית וקבוע בתקנות באופן שבו אין לשמאי המכריע אפשרות להשפיע על גובה שכרו. שיעור השכר המרבי הוא 3% בתביעות קטנות והולך ופוחת עד מתחת ל 1% בתביעות גדולות. שיעור השכר נקבע במטרה להביא להשתכרות של שופט בבית המשפט המחוזי.[דרוש מקור]
משמעויות כלכליות
מנגנון השמאי המכריע הוא מנגנון מעין שיפוטי אשר התנהלותו שונה מהתנהלות מערכת בתי המשפט ומכאן ייחודיותו:
- ההכרעות ניתנות על ידי בעלי מקצוע שנבחרו כבעלי כישורים וניסיון רב.
- שכרם של השמאים המכריעים משולם על ידי הצדדים כשיעור מגובה התביעה הכספית שנקבע בתקנות. לשמאי המכריע אין אפשרות להשפיע על שכרו.
- השמאים המכריעים מחויבים על פי התקנות להכריע בסכסוך המובא בפניהם בפרקי זמן הקבועים בחוק שנחשבים לקצרים מאד ביחס לנהוג כיום במערכת בתי המשפט בישראל.
קישורים חיצוניים
- תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון פני שמאי מכריע ושמאי מייעץ) התשס"ח- 2008
- ההחלטות שמאים מכריעים באתר משרד המשפטים
הערות שוליים
- ^ רון פז, המציאות הכריעה: שנה לעבודת השמאי המכריע מסתיימת יפה, גלובס, 24.5.10.
