שירות חובה במשטרה
שירות חובה במשטרה (בראשי תיבות שח"מ, נקראים בסלנג גם "שח"מיסטים") הוא מסלול שירות בצה"ל שבמסגרתו משרתים המגויסים את שירות החובה שלהם במשטרת ישראל. הסדר זה נקבע ב-1995 בתיקון לחוק שירות ביטחון, כהוראת שעה שהוארכה מספר פעמים, ותוקפה פג ב-31 בדצמבר 2018[1]. הגברים המתקבלים למשטרה הם בעלי פרופיל 64 ומטה או בעלי ת"ש גבוה ונשים מכל פרופיל בעלות קב"א 44 ומעלה[2]. 75% משוטרי החובה הן נשים.
המסלולים בשח"מ
השירות הסדיר הנהוג במשטרה הוא בשני מסלולים: שירות מבצעי ושירות מנהלי.
השירות במערך המבצעי מביא לשורותיו חיילים שכשירים רפואית לעבודה מבצעית במשטרה: לרוב מדובר בשוטרי סיור לכל דבר שמטפלים בעבירות פליליות ופח"ע. בנוסף ישנם המשובצים ביחידות כמו אגף התנועה, יחידות סיור מיוחדות כמו חורב, יס"מ ואחרות. ההכשרה לשירות באגף המבצעי של המשטרה כוללת קורס שוטרים בסיסי הנמשך בממוצע כאחד עשר שבועות במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש, ובנוסף ארבעה שבועות של אימון מבצעי בבסיס הכושר המבצעי של המשטרה בנעורים (בסכ"ם) שם מלמדים את שוטרי השח"מ קרב מגע, נערכים להם אימוני כושר גופני ומטווחים רבים כשהגברים מתאמנים לרוב על אקדחי "FN" או "יריחו" והנשים בדרך כלל על אקדח מסוג "ברטה".
השירות במערך המנהלי מביא לשורותיו חיילים שעקב מגבלות רפואיות משובצים לעבודת משרד, לרוב מדובר במוקדנים במוקד 100, משל"ט, שיגור ואף במרד"מ (מרכז הדיווח המבצעי). בנוסף ישנם שמשובצים במטה הארצי של המשטרה, במטות השונים של המחוזות בתפקידי מנהלה, באגף המודיעין של המשטרה, במערכי הזיהוי הפלילי, באגף הרווחה ובתפקידים מנהליים נוספים. ההכשרה שעוברים שוטרי החובה המנהליים היא קורס שוראים בן שבועיים או קורס מוקד 100 בן חודש וחצי לערך במכללה הלאומית לשוטרים.
הדרגות בשח"מ מקבילות לאלו של צה"ל[3]:
- שוטר (טוראי בצה"ל)
- רב־שוטר (רב־טוראי בצה"ל)
- סמל שני (סמל בצה"ל)
- סמל ראשון (סמל ראשון בצה"ל).
משך השירות בשח"מ זהה למשך השירות בצה"ל: שנתיים ושמונה חודשים לגברים, שנתיים לנשים. בשנת 2006 גבר שיבוץ חיילים בשירות המשטרה, זאת עקב עודף כוח-אדם בצה"ל, ומחסור הולך ומתגבר בכוח-אדם במשטרה. השכר אותו מקבלים שוטרי השח"ם הוא זהה לשכר אותו מקבלים בצה"ל. לאחר ההכשרה, שוטרי החובה משתבצים במשמרות בוקר, ערב או לילה כמו שוטרי הקבע. באפשרות שוטרי חובה המשרתים רחוק מביתם ללון בבית השוטר בתל-אביב. בסיום שירות החובה שלהם, שוטרי החובה יכולים להתגייס לשירות קבע במשטרה מבלי לעבור את הליך המיון הסטנדרטי.
ביקורת
בדו"ח מבקר המשרד לביטחון פנים, יצחק שגב, לשנת 2007 נמתחה ביקורת ביותר כלפי החיילים המשרתים במסגרת השח"מ, ונאמר כי "רוב המתגייסים שצה"ל מפנה לשירות במשטרה אינם מתאימים לתפקיד, ומחלישים את המשטרה". המבקר הסביר את תפקודם הלקוי של מרבית המשרתים בשח"מ בגילם הצעיר, חוסר בגרותם הנפשית וחוסר ניסיונם של אלו. פעמים רבות שוטרי החובה נופלים כעול על כתפיהם של השוטרים הוותיקים ומונעים אף מהם לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר. יחד עם ממצאים אלו גם צויין שכרבע משוטרי החובה מבצעים את תפקידם למופת[4].
בשנת 2010 המליצה ועדה שהוקמה במשרד הביטחון לבחינת שירות חיילים מחוץ לצה"ל לבטל את ההסדר בהדרגה, אך הממשלה לא קיבלה המלצות אלה. במקביל, גם ועדת החוץ והביטחון, שנדרשה לאשר את הארכת הוראת השעה, הביעה את אי שביעות רצונה ממנו, ומאז 2009 האריכה אותה בחודשים ספורים בלבד בכל פעם[5]. בדצמבר 2011 החליטה הוועדה שלא להאריך את הוראת השעה פעם נוספת, ובכך לא לאפשר גיוס חיילים נוספים למשטרה[6], ואולם לאחר דיונים נוספים הוחלט, כעבור חודשיים, להאריכה עד סוף 2015. בפברואר 2016 אושרה בכנסת הצעת חוק המאריכה את אפשרות הצבת חיילים בחלק מיחידות המשטרה עד 31 בדצמבר 2018.[7]
קישורים חיצוניים
- דף הסבר באתר משטרת ישראל
הערות שוליים
- ^ הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר)(תיקון מס' 15) התשע"ו 2015, באתר הכנסת
- ^ חייל/ת משטרה באתר "מתגייסים" של צה"ל.
- ^ ראה טבלת השוואה בדרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל.
- ^ "רוב החיילים במשטרה לא מתאימים", באתר וואלה!, 15 ביולי 2007
- ^ ראו, למשל, פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 17 בינואר 2011
- ^ שמעון כהן, ועדת חו"ב: חיילים לא ישרתו במשטרת ישראל, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2011
- ^ מחלקה ראשונה, סופית: הארכת הוראת שעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות מסוימות של משטרת ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בפברואר 2016
24831697שירות חובה במשטרה