שימוש לא נכון באנטיביוטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים, חלקים מהערך נראים כמו תרגום מכונה ואינם קריאים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים, חלקים מהערך נראים כמו תרגום מכונה ואינם קריאים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (באנגלית: Antibiotic misuse) או שימוש יתר באנטיביוטיקה הוא שימוש לא נכון או עודף באנטיביוטיקה, אשר עלול לגרום נזק לבריאות. שימוש יתר זה גורם להפיכת חיידקים לא מזיקים יחסית כמו סטפילוקוקוס, אנטרוקוקוס וואצינובקטר לחיידקי על עמידים לאנטיביוטיקה .[1]

התפתחות הרגולציה בתחום השימוש באנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין, התגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג. בשנת 1980, ניתן היה לאשר תרופות אנטיביוטיות שהוגדרו כחשובות לטיפול בבעלי חיים בכפוף לפיקוח וטרינרי. בשנת 1996הוקמה בארצות הברית המערכת הלאומית לפיקוח על עמידות החיידקים לתרופות (National Antimicrobial Resistance Monitoring System - NARMS).[2] החל משנת 2012 הציבור דרש לקבל הוראות לגבי האופן בו יש לאסוף נתונים על השימוש בתרופות אנטימיקרוביאליות בבעלי חיים המשמשים לייצור מזון ולגבי האופן בו יש לדווח עליהם. כתוצאה מכך, ה FDA שינה את שיטת הדגום המוגדרת ב- NARMS במטרה להשיג מבעלי החיים נתוני מייצגים יותר עבור האורגניזמים המרכזיים הנתונים במעקב.[2] "שותפי NARMS ב- CDC ו USDA פרסמו למעלה מ -150 מאמרי מחקר, שנבדקו על ידי עמיתים, אשר בדקו את טיבם ואת ממדיהם של סיכוני העמידות לתרופות אנטימיקרוביאליות הקשורים לשימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המייצרים מזון." בשנת 2014, ה FDA החל לעבוד עם משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ועם המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, במטרה לחקור מנגנונים נוספים להשגת נתונים המייצגים שימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המייצרים מזון. בשנת 2015, ה FDA פרסם את הכלל הסופי של הנחיה לגבי מזון לשימוש ובבעלי חיים ( VFD - Veterinary Feed Directive ). על פי כלל זה, הכללת תרופות אנטימיקרוביאליות במזון בעלי חיים מחייב את אישורו של הווטרינר המטפל.[2]

דוגמאות לשימוש לא תקין באנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה מטפלת בזיהומים בקטריאליים ולא בזיהומים נגיפיים.

  • להלן מספר מצבים שכיחים של שימוש לא נכון באנטיביוטיקה:
    • אין לטפל באנטיביוטיקה במחלה נשימתית נגיפיות בילדים. השימוש באנטיביוטיקה מותר רק אם אובחן זיהום בקטריאלי.[3]
    • הטיפול בדלקות אוזניים אצל ילדים שעברו "ניתוח כפתורים" (החדרת צינוריות בעור התוף), יעשה באמצעות טיפות המכילות אנטיביוטיקה ולא על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה.[4]
    • יש לטפל באוזנו של השחיין באמצעות טיפות אנטיביוטיות, ולא באמצעות אנטיביוטיקה למתן דרך הפה.[5]
    • אין לטפל בסינוסיטיס באנטיביוטיקה מכיוון שהיא בדרך כלל נגרמת על ידי נגיף, וגם כאשר היא נגרמת על ידי חיידק, אנטיביוטיקה אינה מותווית אלא במקרים חריגים שכן היא בדרך כלל נפתרת ללא טיפול. [6]
    • אין לטפל בדלקת הלחמית הנגיפית באמצעות אנטיביוטיקה. יש להשתמש באנטיביוטיקה רק לאחר קבלת אישור על כך שהדלקת נגרמה על ידי חיידקים . [7]
    • לעיתים קרובות בדיקות שתן שגרתיות מגלות אצל אנשים מבוגרים חיידקים בשתן, טיפול באנטיביוטיקה מותווה רק אם לאדם יש תסמינים של דלקת בדרכי השתן .[8]
    • אין לטפל באקזמה על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. ניתן לטפל בעור יבש בעזרת קרמים או טיפולי סימפטומים אחרים.[9]
    • לא נמצא יתרון בשימוש מקומי באנטיביוטיקה להפחתת שיעור הזיהום בפצעים כירורגיים בהשוואה למשחה לא אנטיביוטית או ללא משחה כלל.[9]

עמידות לאנטיביוטיקה

אף על פי שאנטיביוטיקה חיונית לטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים, שימוש לא נכון תרם לעלייה בעמידות החיידקים. שימוש יתר בפלואורוקינולון ובתרופות אנטיביוטיות אחרות תורם עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, דבר העלול לעכב את הטיפול בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.[10] [11] [12] השימוש המופרז בתרופות אנטיביוטיות בילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונית הוליד זן של חיידקים העמידים לחלוטין לאנטיביוטיקה.[13] בנוסף, השימוש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים בחומרי בניין ומוצרי טיפוח אישי תרם להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בתוך הבתים, שם בני האדם מבלים חלק גדול מזמנם. [14] שימוש נרחב בפלואורוקווינולונים כאנטיביוטיקה לטיפולי קו ראשון הביא לירידה ברגישות לאנטיביוטיקה, עם השלכות שליליות על זיהומים חיידקיים חמורים כגון סיסטיק פיברוזיס, נגדם הקינולונים הם בין התרופות המעטות הקיימות. [15] [16] [17]

השפעה חברתית וכלכלית

אנטיביוטיקה יכולה לגרום לתגובות לוואי קשות ולהוסיף משמעותית לעלות הטיפול. [18] תרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים דורגו במקום הראשון בארצות הברית בכל הקשור לגרימת תופעות לוואי. מחקר שנערך בשנת 2011 ב-32 מדינות בארצות הברית, מצא שתרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים היו אחריות לקרוב ל-24 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן הקבלה לבית החולים ול־28 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן השהות בבית החולים. [19]

אם הרמה הנוכחית של העמידות לתרופות אנטימיקוביאליות תמשיך לעלות, מעריכים כי בשנת 2050 עשרה מיליון בני אדם ימותו בכל שנה בגלל היעדר טיפול זמין ושהתמ"ג ירד ב 2 עד 3.5%.[20] אם העולם לא יתגייס למאבק בשימוש לרעה באנטיביוטיקה ובהתפתחות העמידות האנטי-מיקרוביאלית, מעריכים כי 300 מיליון בני אדם עלולים למות בטרם עת, בין השנים 2014 - 2050, כתוצאה מעמידות החיידקים לתרופות, ושהירידה בתפוקה הכלכלית תהייה בין 60 ל 100 טריליון דול.[20] אם ניתן יהיה לעכב את ההתפתחות העולמית הנוכחית של ההתנגדות אנטי-מיקרוביאלית בעשר שנים בלבד, העולם יוכל לחסוך 65 טריליון דולר תמ"ג בין השנים 2014 -2050.[20]

שימוש לא הולם

לאנטיביוטיקה אין השפעה על זיהומים נגיפיים כמו הצטננות. היא לא יעילה נגד כאבי גרון ממקור נגיפי העובר ללא טיפול. [21] גם מרבית המקרים של דלקת סמפונות (ברונכיט) (90 – 95%) הם נגיפיים, והם עוברים לאחר מספר שבועות, לכן השימוש באנטיביוטיקה כנגד דלקת סמפונות מיותר ויכול להעמיד את המטופל בסיכון ללקות בתגובות לוואי. [22] נטילת אנטיביוטיקה כנגד זיהום נגיפי, תוקפת את החיידקים מועילים הנמצאים במערכת העיכול ובסופו של דבר עלולה לגרום להתפתחות העמידות לאנטיביוטיקה. [23]

מחקר של אימפריאל קולג' בלונדון מפברואר 2017 מצא כי 9 מתוך 20 אתרי אינטרנט מקוונים, סיפקו אנטיביוטיקה (שלא כדין) ללא מרשם לתושבי בריטניה.

הנחיות רשמיות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) בעניין מניעת טיפול אנטיביוטי מונע ברפואת השיניים, קוראות למתן אנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית. אף על פי שההנחיות הנוכחיות (2007) מכתיבות שימוש מוגבל יותר באנטיביוטיקה, רופאי שיניים רבים[24] ומטופליהם[25] ממשיכים לדבוק בהנחיות משנת 1997, דבר הגורם לשימוש עודף באנטיביוטיקה. [26]

אנטיביוטיקה במשק בעלי חיים

נעשה שימוש רב מאוד באנטיביוטיקה בגידול בעלי חיים. השימוש השכיח ביותר במוצרים אנטי-מיקרוביאליים ברחבי העולם הוא במשק החי; הם נכללים בדרך כלל במזון לבעלי חיים או במים לצורך מניעת מחלות ועידוד הגדילה. [27] נערכו דיונים רבים בעניין מידת ההשפעה של מוצרים אנטיביוטיים אלה, במיוחד מעודדי הגדילה, על התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל בני אדם. אף על פי שמקורות מסוימים טוענים כי עדיין לא ידוע מהם החומרים האנטיביוטיים הגורמים לסיכון הגבוה ביותר לבני אדם, [28] נקבעו מדיניות ותקנות כדי להגביל כל השפעה מזיקה, כגון יכולת החיידקים לפתח עמידות במשק החי ולהעביר לפתוגנים אנושיים את הגנים האחראיים לעמידות . [29] ב־1 בינואר 2017, ה FDA חוקק חוק המחייב לסווג כל חומר אנטיביוטי בעל חשיבות רפואית לבני אדם (תרופות שנמכרו בעבר ללא מרשם), הנכלל במזון בעלי חיים, כתרופה המותרת לשימוש בפיקוח וטרינרי בלבד . (VFD Veterinary Feed Directive drugs ) פעולה זו מחייבת את החקלאים לעבוד עם וטרינרים כדי לקבל מרשם מתאים. [30] וכדי להוכיח קיום קשר וטרינר-לקוח-חולה (VCPR) וקבלת ייעוץ והכוונה מהווטרינר. חיידקים עמידים הנמצאים במזון עלולים לגרום לזיהומים אצל בני אדם. מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון לבני אדם יהרוג את מרבית החיידקים, אך חיידקים עמידים יכולים לשרוד. כששוחטים ומעבדים את בעלי החיים, החיידקים העמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים עלולים לזהם את הבשר או מוצרים אחרים מהחי. חיידקים עמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים יכולים לחדור לסביבה, למשל למקורת מים ואו לקרקע, מתוך זבל בעלי חיים כאשר משתמשים בזבל בעלי חיים או במים המכילים חיידקים עמידים לצורך השקיה וזיבול של פרות, ירקות או תוצרת חקלאית אחרת . [31]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "The beginning of the end of the antibiotic era? Part II. Proposed solutions to antibiotic abuse". Quintessence International. 29 (4): 223–9. באפריל 1998. PMID 9643260. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Food Insight (2016). "FDA Antibiotic Regulation Through the Decades".
  3. ^ American Academy of Pediatrics, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Pediatrics, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  4. ^ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  5. ^ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  6. ^ Consumer Reports; American Academy of Allergy, Asthma, and Immunology (ביולי 2012), "Treating sinusitis: Don't rush to antibiotics" (PDF), Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, Consumer Reports, נבדק ב-14 באוגוסט 2012 {{citation}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Sheikh, Aziz; Hurwitz, Brian; van Schayck, Constant Paul; McLean, Susannah; Nurmatov, Ulugbek (2012-09-12). "Antibiotics versus placebo for acute bacterial conjunctivitis". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 9 (9): CD001211. doi:10.1002/14651858.CD001211.pub3. ISSN 1469-493X. PMID 22972049.
  8. ^ American Geriatrics Society, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Geriatrics Society, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 American Academy of Dermatology (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Dermatology, נבדק ב-5 בדצמבר 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  10. ^ "Antibiotic resistance among gram-negative bacilli in US intensive care units: implications for fluoroquinolone use". JAMA. בפברואר 2003. pp. 885–8. doi:10.1001/jama.289.7.885. PMID 12588273. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Studies examine prescribing of antibiotics for respiratory infections in hospital emergency departments". USA: U.S. Department of Health and Human Services. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2009. From 1995 to 2002, inappropriate antibiotic prescribing for acute respiratory infections, which are usually caused by viruses and thus are not responsive to antibiotics, declined from 61% to 49%. However, the use of broad-spectrum antibiotics such as the fluoroquinolones, jumped from 41% to 77% from 1995 to 2001. Overuse of these antibiotics will eventually render them useless for treating antibiotic-resistant infections, for which broad-spectrum antibiotics are supposed to be reserved. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Fluoroquinolone Resistance and Tuberculosis Treatment". USA: The New York City Department of Health and Mental Hygiene.
  13. ^ Froom J; Culpepper L; Jacobs M; et al. (ביולי 1997). "Antimicrobials for acute otitis media? A review from the International Primary Care Network". BMJ. 315 (7100): 98–102. doi:10.1136/bmj.315.7100.98. PMC 2127061. PMID 9240050. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Hartmann, Erica; Hickey, Roxana; Hsu, Tiffany; Roman, Clarisse; Chen, Jing; Schwager, Randall; Kline, Jeff; Brown, G.; Halden, Rolf (20 בספטמבר 2016). "Antimicrobial Chemicals Are Associated with Elevated Antibiotic Resistance Genes in the Indoor Dust Microbiome". Environmental Science & Technology. 50 (18): 9807–9815. Bibcode:2016EnST...50.9807H. doi:10.1021/acs.est.6b00262. PMC 5032049. PMID 27599587. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Cipro, Related Antibiotics Over-Prescribed, Fueling Microbe Resistance". USA: University Of California. 1 באוקטובר 2002. נבדק ב-13 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ K. Bassett; B. Mintzes; V. Musini; T.L. Perry Jr; M. Wong; J.M. Wright (בנובמבר 2002). "Therapeutics Letter" (PDF). Canadian Family Physician. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-04-14. נבדק ב-2020-01-06. Gatifloxacin and moxifloxacin have no proven clinical advantages over other fluoroquinolones, macrolides, or amoxicillin. Based on cost, they are not first-choice drugs for their approved indications. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Ziganshina, Lilia E.; Titarenko, Albina F.; Davies, Geraint R. (2013-06-06). "Fluoroquinolones for treating tuberculosis (presumed drug-sensitive)". The Cochrane Database of Systematic Reviews (6): CD004795. doi:10.1002/14651858.CD004795.pub4. ISSN 1469-493X. PMC 6532730. PMID 23744519.
  18. ^ "Economic aspects of antibacterial adverse effects". PharmacoEconomics. 13 (1 Pt 1): 35–49. בינואר 1998. doi:10.2165/00019053-199813010-00004. PMID 10175984. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Weiss AJ, Elixhauser A. Origin of Adverse Drug Events in U.S. Hospitals, 2011. HCUP Statistical Brief #158. Agency for Healthcare Research and Quality, Rockville, MD. July 2013.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 "Antimicrobial Resistance: Tackling a crisis for the health and wealth of nations" (PDF). Review on Antimicrobial Resistance.
  21. ^ "Reattendance and complications in a randomised trial of prescribing strategies for sore throat: the medicalising effect of prescribing antibiotics". BMJ. 315 (7104): 350–2. באוגוסט 1997. doi:10.1136/bmj.315.7104.350. PMC 2127265. PMID 9270458. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Hueston WJ (במרץ 1997). "Antibiotics: neither cost effective nor 'cough' effective". The Journal of Family Practice. 44 (3): 261–5. PMID 9071245. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Mayo Clinic
  24. ^ Zadik Y; Findler M; Livne S; et al. (בדצמבר 2008). "Dentists' knowledge and implementation of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis". Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod. pp. e16–9. doi:10.1016/j.tripleo.2008.08.009. PMID 19000604. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Survey of acceptance of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis: a pilot study". Quintessence Int. במרץ 2011. pp. 243–51. PMID 21465012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Wilson W; Taubert KA; Gewitz M; et al. (באוקטובר 2007). "Prevention of infective endocarditis: guidelines from the American Heart Association". Circulation. pp. 1736–54. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.183095. PMID 17446442. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Silbergeld, E.K.; Graham, J.; Price, L.B. (2008), "Industrial food animal production, antimicrobial resistance, and human health", Annual Review of Public Health, 29: 151–169, doi:10.1146/annurev.publhealth.29.020907.090904, PMID 18348709
  28. ^ Landers, T.F.; Cohen, B.; Wittum, T.E.; Larson, E.L. (2012), "A review of antibiotic use in food animals: Perspective, policy, and potential", Public Health Reports, 127 (1): 4–22, doi:10.1177/003335491212700103, PMC 3234384, PMID 22298919
  29. ^ "Are antibiotics turning livestock into superbug factories?". 2017-09-28.
  30. ^ Beth Ferry, Madonna Benjamin, Michigan State University Extension and Megan Sprague, MDARD (2016). "Don't wait, be ready! New antibiotic rules for 2017".{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  31. ^ CDC

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34154954שימוש לא נכון באנטיביוטיקה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שימוש_לא_נכון_באנטיביוטיקה&oldid=2190369"