שיחה:תקנת חכמים
סמכותם
ספרא תודה על הטיפול בערך החשוב הזה, בפתיח של הערך כתוב "הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות מוקנית להם מהתורה או מהלכה למשה מסיני, וזאת במסגרת פרשנותם בתורה שבעל פה", מה הכוונה במסגרת פרשנותם בתורה שבעל פה? נראה לי שיועיל כאן שיפור בניסוח אפרון (שיחה) 21:40, 25 בינואר 2022 (IST)
- קח פירוש: "במסגרת פרשנותם (של חז"ל, את התורה שבכתב) ב(פרשנות שמרכיבה את ה)תורה שבעל פה". אם תרצה, תוכל להציע ניסוח חילופי. ספרא - שיחה 13:37, 26 בינואר 2022 (IST)
- למה לא להשמיט את המשפט "וזאת במסגרת פרשנותם בתורה שבעל פה", המילה "פרשנות" לא קשורה. אפרון (שיחה) 13:50, 26 בינואר 2022 (IST)
- מכיון שיש להזכיר שהגזירות והתקנות נחשבות כחלק מהתורה שבעל פה. ספרא - שיחה 14:55, 26 בינואר 2022 (IST)
- אז אולי עדיף "הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות מוקנית להם מהתורה או מהלכה למשה מסיני, ותקנות אלו מחשבות כחלק מה[תורה שבעל פה]". אפרון (שיחה) 14:59, 26 בינואר 2022 (IST)
- אפרון, כעת טוב? ספרא - שיחה 01:58, 9 בפברואר 2022 (IST)
- אז אולי עדיף "הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות מוקנית להם מהתורה או מהלכה למשה מסיני, ותקנות אלו מחשבות כחלק מה[תורה שבעל פה]". אפרון (שיחה) 14:59, 26 בינואר 2022 (IST)
- מכיון שיש להזכיר שהגזירות והתקנות נחשבות כחלק מהתורה שבעל פה. ספרא - שיחה 14:55, 26 בינואר 2022 (IST)
- למה לא להשמיט את המשפט "וזאת במסגרת פרשנותם בתורה שבעל פה", המילה "פרשנות" לא קשורה. אפרון (שיחה) 13:50, 26 בינואר 2022 (IST)
קנסות חכמים
ככל הידוע לי זה לא קנס מתקנ"ח אלא "דין קנס", כלומר תשלום בושת שלא גובים אותו בבל. הסכומים שמופיעים שם זה רק מנהג הדיינים. ראה בזה תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז תוד"ה קנסא (זכורני שיש ראשונים שחולקים וסבורים שבושת זה קנס, אבל ודאי שלא מתקנת חכמים). שמש מרפא (שיחה) 16:14, 10 בפברואר 2022 (IST)
- ראה במבוא ל'התקנות בישראל', עמ' לט. כתוב לי אם הוא שגה. הוא מסתמך על דברי הגר"א בחו"מ סי' א' ס"ק כה. ספרא - שיחה 16:20, 10 בפברואר 2022 (IST)
- לא ראיתי את שצ'יפינסקי אבל כן ראיתי את הגר"א, למיטב הבנתי הדלה הוא מביא שם את מחלוקת הראשונים שהזכרתי האם בושת זה קנס או דין קנס, אבל לא שיש דעה שהקנסות הקצובים בסוף החובל ובריש המניח הם דרבנן. קנסות דרבנן היינו בי"ד מכין ועונשין שלא מן הדין. נ.ב. לא כל כך מופקע בעיני שהוא טעה. אני אישית משתדל לא להסתמך על ליקוטים כאנצ"ת ושות' בטרם אראה הדברים במקורם, ולא פעם אני מוצא אי-התאמה בין הכתוב שם לבין הכתוב במקורות.שמש מרפא (שיחה) 16:31, 10 בפברואר 2022 (IST)
- אוסיף שזה גם לא הגיוני; קנסות חכמים גובים בבבל (דינא דגרמי - ראה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ו עמוד א') ואילו את הקנסות הנ"ל מפורש בתחילת המניח (כו:) שלא גובים. שמש מרפא (שיחה) 16:57, 10 בפברואר 2022 (IST)
- הוא עוסק בתחילה בקנס של מוכר עבדו לגוי, שזה לכו"ע מדרבנן. ואפילו הכי סבירא להו לרי"ף ולרמב"ם שאין גובין בחוץ לארץ. רק אחר כך עובר הגר"א למחלוקת הראשונים בעניין בושת. אף אני השתדלתי לבדוק במקורות. אמנם לא בכולם. אל דאגה, מצאתי אי התאמות, כרגיל בכל ספר בהיקף כזה. ספרא - שיחה 02:08, 11 בפברואר 2022 (IST)
- תיקנתי בפנים לדוגמה של מוכר עבדו לגוי. ספרא - שיחה 02:14, 11 בפברואר 2022 (IST)
- אוקי. נ.ב. אין דעה כזו שהסוטר לחברו זה קנס חכמים, זו קצבה שמכונה לעיתים "תקנה". שמש מרפא (שיחה) 11:46, 11 בפברואר 2022 (IST)
- תיקנתי בפנים לדוגמה של מוכר עבדו לגוי. ספרא - שיחה 02:14, 11 בפברואר 2022 (IST)
- הוא עוסק בתחילה בקנס של מוכר עבדו לגוי, שזה לכו"ע מדרבנן. ואפילו הכי סבירא להו לרי"ף ולרמב"ם שאין גובין בחוץ לארץ. רק אחר כך עובר הגר"א למחלוקת הראשונים בעניין בושת. אף אני השתדלתי לבדוק במקורות. אמנם לא בכולם. אל דאגה, מצאתי אי התאמות, כרגיל בכל ספר בהיקף כזה. ספרא - שיחה 02:08, 11 בפברואר 2022 (IST)
- אוסיף שזה גם לא הגיוני; קנסות חכמים גובים בבבל (דינא דגרמי - ראה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ו עמוד א') ואילו את הקנסות הנ"ל מפורש בתחילת המניח (כו:) שלא גובים. שמש מרפא (שיחה) 16:57, 10 בפברואר 2022 (IST)
- לא ראיתי את שצ'יפינסקי אבל כן ראיתי את הגר"א, למיטב הבנתי הדלה הוא מביא שם את מחלוקת הראשונים שהזכרתי האם בושת זה קנס או דין קנס, אבל לא שיש דעה שהקנסות הקצובים בסוף החובל ובריש המניח הם דרבנן. קנסות דרבנן היינו בי"ד מכין ועונשין שלא מן הדין. נ.ב. לא כל כך מופקע בעיני שהוא טעה. אני אישית משתדל לא להסתמך על ליקוטים כאנצ"ת ושות' בטרם אראה הדברים במקורם, ולא פעם אני מוצא אי-התאמה בין הכתוב שם לבין הכתוב במקורות.שמש מרפא (שיחה) 16:31, 10 בפברואר 2022 (IST)
ביקורת
ספרא ערך ארוך ומורחב. שאפו. הערה ראשונה בינתיים. לא זכור לי שנעשה זקן ממרא על דבר שהוא "מדרבנן" למיטב זכרוני הסוגיה שם מדברת על עיקרו מן התורה ו"פירושו" מדברי סופרים, הדוגמאות שם זה 4 בתים בתפילין 4 מינים בלולב 3 ברכות בברכת כהנים. כולם מדאורייתא לחלוטין אלא שאינם מפורשים בתורה. מקוה • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשפ"ב 21:02 (IDT)
- תוך כדי קריאה אני ממשיך לזרוק כאן הערות. הפסקה קנסות חכמים היא לחלוטין לא מובנת למי שאינו מכיר לעומק את המושגים. גם לי היה קשה להבין שם מי נגד מי. מקוה • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשפ"ב 22:01 (IDT)
- סיימתי לקרוא את כל הערך בפעם הראשונה. ערך ממש רחב ומרחיב. לטעמי הרבה פעמים הדוגמאות המובאות לא ממש יסייעו לקורא שאינו מספיק מכיר את המושגים, אציין כדוגמה את תקנת סנדל המסומר כשניתן באותה מידה להביא דוגמה ממים אחרונים או מים מגולים. זו בעיה שקצת חוזרת על עצמה לאורך הערך. כמו כן יש לעבור על כל הפסקאות ולהוסיף נקודה חסרה בסוף פסקה. מלבד הערות אלו נראה שמדובר בערך ממש מצוין כיאה לכותב כל כך ותיק ומקצועי. מקוה • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשפ"ב 22:28 (IDT)
- עברתי שוב, בזקן ממרא התכוונתי אכן על פירוש חכמים, אך לא לכל הדעות יש הבדל בין דברים מפורשים בתורה לכאלו שאינם מפורשים. הסרתי. ניסחתי שוב בקנסות חכמים, אודה למיקוד נוסף של בעיות בערך. ספרא - שיחה 16:19, 15 בפברואר 2022 (IST)
- סיימתי לקרוא את כל הערך בפעם הראשונה. ערך ממש רחב ומרחיב. לטעמי הרבה פעמים הדוגמאות המובאות לא ממש יסייעו לקורא שאינו מספיק מכיר את המושגים, אציין כדוגמה את תקנת סנדל המסומר כשניתן באותה מידה להביא דוגמה ממים אחרונים או מים מגולים. זו בעיה שקצת חוזרת על עצמה לאורך הערך. כמו כן יש לעבור על כל הפסקאות ולהוסיף נקודה חסרה בסוף פסקה. מלבד הערות אלו נראה שמדובר בערך ממש מצוין כיאה לכותב כל כך ותיק ומקצועי. מקוה • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשפ"ב 22:28 (IDT)