שמש היקר,
אני מתנצל על הבקשה,
אבל אני מבקש מאוד להחזיר את הגרסא של ספרא. היא ברורה הרבה יותר; יש בה פירוט נפלא על החילוק הן בנוגע לחיוב המתנה עצמו והן בנוגע לדם בנפרד.
שמש היקר,
אני מתנצל על הבקשה,
אבל אני מבקש מאוד להחזיר את הגרסא של ספרא. היא ברורה הרבה יותר; יש בה פירוט נפלא על החילוק הן בנוגע לחיוב המתנה עצמו והן בנוגע לדם בנפרד.
לא הבנתי איזה פירוט הסרתי. אין שום הבדל מבחינת התוכן, רק ניסחתי את שספרא כתב למילים קצרות וחדות יותר (לטעמי, לפחות).
בכל אופן בתקציר נאמר "הצעה", וככזו יש לדונה.
מה שחסר זה הפירוט הנפלא הבא: דינן של שלש המתנות האחרונות שונה מהמתנה הראשונה בחלק מהדברים, ואף הדם העומד להינתן על קרנות המזבח בשלש מתנות אלו - דינו שונה בעניינים מסוימים מדם שטרם ניתנה ממנו המתנה הראשונה.
זה פירוט שממצה את דבריו של רב פפא ואת הסוגיא כולה באופן נפלא!
שלום הרב היקר. האם הדיון הוא על שלשת המתנות שבחטאת, או על מתנות שאינם מעכבות כפרה? ובכל מקרה, לטעמי, אין טעם להאריך בהסבר המתנות של החטאת, אלא לנסח את העיקרון כפי ששמש מרפא ניסח.
ומה זה שונה מ "מאחר שמתנות אלה אינן מעכבות את הקרבן, דינן קל יותר ביחס למתנה הראשונה שבה תלויה כשרות הקרבן"? הרי זה כלול ב"קל יותר", כל השאר רק מבלבל את הקורא שלא מבין על מה מדובר.
אם שלש מתנות שבחטאת הן רק דוגמא, שכן הדין זהה גם לגבי זריקה רגילה, אין מקום להרחיב במהות שלש המתנות.
אני מסכים שהמשפט של שמש מרפא ברור וחד יותר.
סוגיית שלוש מתנות שבחטאת היא הדוגמה היחידה שהתלמוד בחר כדי להגדיר את הגדרתו של דם שבו לא תלויה כשרות הקרבן ונחשב רק כהשלמה, דווקא בשל הדוגמאות הרבות של ההלכות הרבות הקיימות בו, ש'''בכל אחת מהם''' באה לידי ביטוי באופן ייחודי ההגדרה של הדם. רק הצירוף של כל ההלכות יחדיו, מביא לידי ביטוי את ההגדרה הלמדנית של האבן האזל בשם הרמב"ם שהמתנות נחשבות כהשלמה של הזריקה הראשונה על כל המשתמע בכך, וכפי שפירטתי עכשיו בקטע השני של הערך. החילוק שספרא כתב בין הזריקה כעבודה לבין הדם לכשעצמו חשוב ביותר.
הרב טישיו, אתה מפספס את הנקודה. לא יעזור לתת לקורא את ההגדרה הלמדנית, אם הוא לא מבין על מה מדובר. במשפט הפותח צריך לתת את לוז הנושא, זה שיכניס אותו לעניין. לא הגדרות למדניות, גם אם בעיניך שזה עתה למדת את הסוגיא זו נקודה חשובה. מה שחשוב לנו זה קודם כל הסוגיה עצמה.
לתשומת לב כל העוסקים בערך זה.
הפסקא האחרונה לא קריאה כלל, ולא הצלחתי להבין כלל מה כוונת הכותב.
צריך להבהיר האם הקושיא שמופיעה בתחילת הפסקא, היא קושיית כותב הערך, או קושיית הגר"ח, או קושיית ראשונים או אחרונים נוספים ולכתוב בשם אומרו.
כמו"כ צריך לנסח את דברי הגר"ח בתמציתיות, ולהביא שיטות נוספות אם ישנם.
תודה למשתמש:מרדכי עציון על ההערה הנכונה עד מאוד.
הקטע נערך מחדש כדבעי. מקווה שעכשיו זה ברור.