שיחה:רבי ישראל בעל שם טוב/ארכיון

תוקן

שמש האם להוסיף להבדיל כי זה ממש מחריד שזה כתוב יחד או שלפי החוק האנציקלופדי זה אסור?

באותה תקופה פרח אצל יהודי מזרח אירופה העיסוק בקבלה. מקורות פריחה זו היו התסיסה המשיחית השבתאית ו(להבדיל?)תורת האר"י שהגיעה למזרח אירופה. דבר

אפשר להוסיף.

בוודאי שחובה להוסיף את המילה הזאת.

שמש מרפא, בנוגע לעריכתך זו – אתה בטוח? אני חושב שבכל ערך דומה, פירוט כזה היה נכנס, בתור מרכיב בסיסי בביוגרפיה של נשוא הערך.

ראשית, אני לא אוהב לדבר עם בובות. לגוש"ע, אם מדובר במידע הסטורי, הצדק עמך, אבל הפרטים מבוססים על אגדה ברסלבאית (בלי לזלזל). עוד רגע ארחיב שם בהבסס על מה שידוע.

ועיין בעריכה הבאה שהניחה גם להם מקום להתגדר בו.

וראה עכשיו.

לפני שהופכים זאת למסורת של חסידות ברסלב, עיינו כאן וגלו שנסיון העליה מוזכר כבר בשבחי הבעש"ט ובספרי ר' יעקב יוסף מפולנאה, ומסורות עליה נמצאות אצל הרה"ק מווילעדניק, במסורת ברסלב ואצל הרה"ק מקאמרנא. ניתן לומר שהדבר מקובל בכל החצרות החסידיות, ובחלקן נהוג לערוך סעודה באחרון של פסח לזכר נס שאירע בעת הנסיעה (ראה כאן (ס"ג) ובמקורות המוזכרים כאן (ס"ו). ועוד).

לסיכום, לא רק שהנסיעה ראויה לאזכור מכובד בערך, אלא אף לערך בפני עצמו.

לא כתבתי שעצם הנסיעה היא מסורת וכו', אלא שפרטי הנסיעה אינם ידועים לנו, ועיין בערך.

מאותה סיבה, זה גם לא יכול להחזיק ערך בפנ"ע, וז"פ.

לדעתי מצד ריבוי המסורות – יש מספיק ידע שיפרנס ערך; ובנוגע לחשיבות – עצם אזכוריה הרבים, כמו גם הסעודה הנערכת לזכרה, מראים על חשיבות הנסיעה במסורת החסידית.

תוך כדי שעיינתי במקורות שמש מרפא כבר הספיק לשנות.

מצטרף לדברי 'איש הישראלי', מעשה זו הוא אינו עוד 'סיפור' מסיפורי צדיקים, אלא חלק בלתי נפרד מ'תולדות חייו' של הבעל שם טוב, אשר בכל קהלות החסידים מייחדים את סעודת 'סעודת נעילת החג' של חג שביעי של פסח - כ'סעודת הבעש"ט' - לזכר אותו נס.

מחילה שליטוואק כמוני מתערב, אבל נראה שהחתימה שמופיעה בערך היא מהגניזה החרסונית, שלכו"ע איננה אוטוגרף של הבעש"ט, אלא זיוף/ העתקה. האם אני צודק?

אכן

א"כ מדוע זה מופיע בערך?

ה בערך כמו הקשר בין התמונה של הרמב"ן לנשוא הערך... תמונות נועדו מעיקרן לצרכי קישוט. אפשר לכתוב "חתימה המיוחסת לריב"ש".

האם יש מקום להשאיר קטעים אלו, או שצריך למחוק אותם. הרי אם נתחיל לצטט כל מה שכתבו עליו - זה יסתעף לכדי ספר שלם, ואם כן - איך נחליט מה להביא ומה לא?

מכלולאים פעילים‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‏‌‌‏‏ - לעיונכם

בודאי שצריך להשאיר, וכמובן מקצת שבחו בפניו.

צריך לבחור את השבחים המיוחדים שמבליטים את היחודיות שלו.

להשאיר את אלו שחשובים להבנת הדמות ולהבנת מהותה של החסידות וההיסטוריה שלה.

מסכים עם איש תם. אך בכל אופן הדיון לא רלוונטי כל זמן שאפילו מקצת שבחו בפניו עדיין לא הובא בערך

בוודאי שצריך, ובדומה למה שכתב איש תם, אבל צריך שזה יהיה פרק אחד, וששבחיו לא יהיו כתובות כעובדות, כי אז במה נבחר? אלא שיהיה כתוב שהוא נחשב בעיני כל גדולי החסידות כרבם, או ניסוח דומה, ואז לכתוב שגם נאמרו עליו כמה ביטויים מפליגים, ואז לצטט כמה מתוכם שיהיו רשמית כדוגמית והמחשה לזה.

לא לכתוב את תוכן השבחים כעובדות, כי אז לא נדע מה לבחור, אלא לכתוב כעובדה את גדלותו, ואת הביטויים הספציפיים כמ"ש למעלה.

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. מה דעתך לקחת את המשימה על שכמך? יש לך נסיון רב בתחום העריכות האלה

מכלולאים פעילים‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‏‌‌‏‏ ותבנית:בעלי ידע/חסידותבעלי הידע בחסידות, נא להרחיב ולהשלים את הערך, בעיקר בנושאים: נסיעתו לארץ ישראל, חידושו בעבודת ה', תנועת החסידות שייסד, ההתנגדות, ועוד.

תודה על השכתוב. אבל חסר עדיין ניסוח אנציקלופדי. צריך קצת לייבש את הערך הוא עדיין כתוב כמו סיפורי מעשיות. בצורה של השתלשלות לא בצורה של מידע.

הערך הרי היה כתוב בשפה של סיפורי מעשיות, ולכן דבר ראשון שכתבתי את הניסוח. בשלב שני צריך לסדר אותו בצורה של מידע, והכי טוב - לציין תאריכים על כל דבר (בשנה זו וזו התחתן, בשנה זו וזו עבר לעיר פלונית, וכו').

צודק. זה היה התיקון הראשון שהתכוונתי כשכתבתי שזה כתוב בצורה של השתלשלות ולא מידע.

נקודה חשובה נוספת לפי דעתי כליטאי שערך כזה הוא עבורי מקור ידע ולא מקור "פרסום"... חשוב כעת גם להוסיף פסקה של ==הנהגתו== תחת זה לכתוב את כל ההשתלשלות של הפיכת החסידות לתנועה וכו' כולל השלבים שהגיעו אליו תלמידים ואיזה תלמידים מתי נהפכו מתנגדיו לחסידיו כמו התולדות וכו' ואח"כ פסקה נוספת שבעיני מאוד חשובה אמורה לכלול את כל המנהגים שהוא ייסד (זה לא משנה אם זה בעיני ליטאי שהוא חידש או בעיני חסיד שהוא פרסם הרעיון רק שצריך פסקה שלמה שתכלול את כל המנהגים שמקורם ממנו) מסעודה שלישית במנין תפילה בנוסח האר"י טבילה במקוה לבישת אבנט וכו'. ואני סומך על החסידים (וסליחה ממי ששכחתי) שבינינו שיודעים את כל המנהגים. כולל מה מקורם בבעש"ט מה בתלמידיו ומה בכלל לא קשור אליו... את הפסקה של ההנהגה לפי דעתי ניתן למצוא בתנועת החסידות בהנחה שהמידע שם נכון וכתוב בצורה ראויה...

כבר הוספתי שם לפני כמה שעות תבנית שכתוב...

טעות דמעיקרא...

אין מקום לכתוב רבינו בערך אנציקלופדי שאין לדבר סוף

"רבינו", מעט סבלנות לא תזיק. הערך באמצע שכתוב עכשיו, וניתן לבדוק את ההבדלים בגרסאות קודמות

לא ראיתי , סליחה

ולמה אתה מבטל קישורים פנימיים?

טופל

יש בעיה בתבנית. מישהו יכול לפתור את זה?