שיחה:רבי יוסף ברבי/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

מה שהוא מחק "מטעם הביי (מלך שוניסיה מטעם הטורקים)" וכתב מטעם השלטון - זה לא נכון, כי הרב ברבי חי בג'רבא, והמינוי שלו לא היה מטעם השילטון המקומי בג'רבא (שהיה אי נפרד), אלא מטעם מלך טוניס - שהיה בעצם מטעם הטורקים...

כמו כן, לא הבנתי מדוע הוא הוריד פרטים הסטוריים (לא סיפורים ולא דגשים...) כשמורידים יש לעשות דיון.

לכן אני מבטל את עריכותיו.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

אין צורך לקיים דיון בטרם מסירים תוכן. כיוון שמדובר בערך חדש עליך לקיים דיון אם רצונך להשאיר את התוכן השנוי במחלוקת., ואין לחזור על עריכות.

כמו כן, יש לתייג את העורך.

כרם (שיחהתרומות)

הטורקים זה גם שלטון. ומה שהורדתי לא אנציקלופדי..

המלקט (שיחהתרומות)
משכיל לאסף (שיחהתרומות)

למה?

המלקט (שיחהתרומות)

אין לי כח עכשיו להתחיל לערוך, אם אמצא פנאי, בעז"ה ובלנ"ד אעשה זאת, דרוש עריכה רצינית.

*לתשומ"ל לא כותבים "אשר ביקש" (לדגמא) כותבים "שביקש"

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

זה כבר קוסמתי... אין לי בעיה עם שינויים כאלה, וכל מי שעוסק בזה תבוא עליו ברכת טוב

המלקט (שיחהתרומות)

הוא דאג ללימוד התורה גם מחוץ לגבולות ג'רבה. ידועה פעילותו להקמת תלמוד התורה בעיר בן גרדאן בשנת התרע"ח מספר חדשים לפני פטירתו, כאשר ביקר שם כדי להשתתף בחתונת בנו של הגביר יצחק חוגה כהן. לאחר שגילה שבעיר אין תלמוד תורה, והוא ביקש מיצחק חוגה לייסד בעיר תלמוד תורה ולהעמיד בראשו את רבי ראובן ביתאן, תלמיד חכם מג'רבה שהגיע לגור בבן גרדאן לצרכי פרנסתו ופתח בה חנות. יצחק חוגה ניאות לממן את התלמוד תורה ואת משכורתו של רבי ראובן ביתאן, ולצורך זירוז העניין, קנה מרבי ראובן את כל הסחורה שהיתה בחנותו

כל זה טעון שכתוב. רק דוגמא.

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

למה?

המלקט (שיחהתרומות)

לא כותבים 'כאשר ביקר', 'כדי להשתתף', הוא ביקש', והפסיקים והנקודות לא במקומן.

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

זה לא קשור לשיכתוב. זה הערות קוסמתיות כמו מרוקואי. אתה מוזמן לתקן בשמחה.

כבר חשבתי שאתה מעיר על התוכן

המלקט (שיחהתרומות)

תפסיק עם המרוקואי, זה לא קשור... זה טעות תקלדה ולא טעות עריכה או ניסוח, את מה שציינתי אלה טעויות כתיב וניסוח, ע"כ זה נקרא 'שכתוב'.

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

כ – 4 שנים">>כ-4 שנים.

"עבר מאסואירה לקזבלנקה בטענה שחש הוא "עננים שחורים על שמי העולם". - בעברית סטנדטית ולא פיוטית צ"ל שהוא חש (מעבר לכך שלא מובן הקשר, אבל זה עוד עניין).

"ובמהלכה היה לוקח את הכינור שלו ושר את הפיוטים" - אני מניח שהוא היה פשוט מנגן עם הכינור.

"משפחתו" - צ"ל בניו, מן הסתם.

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

להלן באופן ענייני - אל תצפה ממני להתייחס להערותך כאחד שבקיא בכללים, כשזה מה שהגיבו לך. ומאן דסאני עלך וכו'...

המלקט (שיחהתרומות)

לא אמרתי שאן לי מה לתקן, אני מנסה לעזור לשפר את הערכים בנוסח טוב ויעיל. אם אתה רואה בעריכותיי משהו לא מוצדק אתה יכול להעיר לי בנועם.

המלקט (שיחהתרומות)

וסתם כך אם ראית, הראשון היה פשוט תקלדה - פס ארוך במקום קצר.

השניה - 'חש הוא' במקום 'הוא חש'.

השלישית - מילה אחת מיותרת.

והשלישית - בכלל לא צודק, אין שום מניעה לכתוב 'משפחתו' במקום 'בניו', רק כשיש בנים ולא בנות אז כותבים 'בניו' אבל אני דייקא כתבתי 'משפחתו' כי אולי עם הזמן אמצא את שמות בנותיו, לכן כתבתי 'משפחתו'.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

אין לזה קשר לדף השיחה הזה. באופן כללי הערות אד הומינם הן עבירה על כללי התנהגות ואינן תורמות לדיון ענייני, בלשון המעטה.

משכיל לאסף (שיחהתרומות)

לשמש מרפא , תודה רבה על ההשתדלות.

בהקשר ל3 הערותיך, תיקנתי כעת 2 מהן - הסברתי מה זה עיון טונסי, ולגבי הנשים שלו - הוספתי את המילה במקביל.

לגבי רבי סאסי הכהן יהונתן - שכתבת שדרושה הבהרה, במשפט לפני כן כתוב שהיתה לו ישיבה ורבי יוסף ברבי למד אצלו.


תודה רבה.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

משכיל לאסף - אין כזה דבר עיון טונסי זה סלנג. יש עיון טוניסאי!

זאת ועוד, כמי שעוסק בערכי רבותינו הטוניסאים שהיו ידועים בחכמת הדקדוק, עליך לדעת שאין תאריך א' חשוון, אלא א' בחשוון.

עמנואל (שיחהתרומות)
משכיל לאסף (שיחהתרומות)

עניתי לך דף השיחה שלך.

אתה מוזמן לערוך שם מה שנראה לך, זה בסך הכל כמה שורות.

לטעמי הסיפור שהבאתי הוא אירוע הסטורי שהיה בג'רבא.

ועוד 4 ציטוטים שחשובים לדעתי...

אין נושאים ישנים יותר