האם אני יכול להוסיף בערך הנוכחי, שיש מכתב מרבי אלעזר פלקלס לרבי משה מקוניץ, בו נראה שהוא חזר בו מדעתו לגבי הזוהר והודה לדעת רבי משה מקוניץ?
שיחה:רבי אלעזר פלקלס/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אם זה מפורש במכתב/מצוטט בספרים, למה לא?
לא הבעיה שזה לא מפורש, ולא מצוטט בספרים, אחרת לא הייתי נצרך לשאול, והייתי מוסיף בלי בעיות.
תהלים אתה כבר לא ילד קטן שצריך לשאול כל דבר. תכתוב מה שבדעתך, העריכות שלך הם בסדר גמור.
אני גם לא ילד קטן ואני ממש מקפיד להתייעץ המון, לא רק אני, זה סימן לחכמה ולא לקטנות.
לא הבנת שאלתי, אני מסתפק האם זה נחשב מחקר מקורי שלי, או שזה מפורש במכתב הרב פלקלס שחזר בו. עיינו כאן שו"ת המצרף סי' י"א. מכתב הרב פלקלס לבעל הבן יוחאי (שכידוע הוכיח שכל הזוהר אמת, ומהרשב"י).
התשובה של הרב פלקלס נגד הזוהר, נדפס בשו"ת תשובה מאהבה שנת תקס"ט, ואילו ההתכתבות עם בעל ה"בן יוחאי" היה בשנת תקע"ו, ור"א כותב להבן יוחאי, מילים חמות על ספר בן יוחאי, "הרואה הספר אומר ברקאי", וכותב עוד על הרב קוניץ "מסר נפשו על קדושת ספר הזוהר" ו"כלו כלול לשם אישיים לשם גבוה מעל גבוהים", "ואת מקורו הערה מקור מקומו טהור" ועוד לשונות שנראה ממש שהסכים לתשובות הבן יוחאי על כל קושיות היעב"ץ, ושהזוהר כן מרשב"י, מה דעתכם האם זה מחקר מקורי שלי שהוא חזר בו, או שהדברים מפורשים במכתב הנלהב שלו על בן יוחאי?
אני חושב שמפורש שם, שעדיין לא קיבל את כל ספר הזהר כוודאי.
זה באמת טיפה בעייתי, לך תדע אם אפשר לסמוך על קוניץ.
נא לערוך את תגובתך, זה ביזוי ת"ח, ועי' בקישור שהוספתי כאן, מקוה שזה יתרץ ההשמצות על הגאון האדיר הרב קוניץ.
נראה לך שתלמידו של החתם סופר יסכים לאדם שהדפיס מכתב יחד עם מתנגדו הגדול של חברו?
אל תשכח שגם בהמכלול שכל תואר מדוקדק בו להפליא, הוא מתואר כ"רבי" משה קוניץ...
בטיפול, נא להמתין...
?
ר"ר מרגליות מאשים את קוניץ בזיופים ושקרים (אגב הוא גם כותב שעל היעב"ץ ורמ"ק המליצו "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא").
התואר אצל קוניץ אכן שגוי לדעתי. כפי שכתבתי בשיחה שם, יש להרחיב את הערך ולהציגו בפרופורציות הנכונות. עכ"פ, זה שייך לדף השיחה שם.
לא ראיתי את הקישור - אבל אני משער שהכותב הוא ה"היסטוריון" ישראל שפירא. אם אכן כך, הוא לא ממש בר סמכא, בלשון המעטה, אך אכמ"ל.
מוטי בכל זאת במכתב משנת תקע"ו בולט שהוא כבר לא כותב בסגנון כמו שכתב בתשובה מאהבה, "עלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר", 2. עי' במכתב השני שלו אחרי שהרב קוניץ השיב לו, נראה שהסכים וקיבל את דבריו של הרב קוניץ, והוא כותב: "ובמענה (של הרב קוניץ) מצאתי מענה בשמחת לבי" וכו', משמע שבסוף קיבל דעתו שאין שום זיוף בזוהר והכל מרשב"י.
מוטי צודק הוא כותב מפורש ששם המחבר פלאי ולא כולהו רשב"י, ויש לסמוך רק על האר"י ודומיו. מה שאגב גם הבן איש חי טען.
זה הוא כתב במכתב הראשון להרב קוניץ, כשעדיין הסתפק והיה לו שאילות, עי' במכתב השני שלו, שנראה שהסכים לבעל הבן יוחאי.
אין לי פניות ללמוד את המכתבים שם. מתבקש שימצא מקור שכבר התייחס לזה.
שמש מרפא טישיו דויד מוקיר רבנן לעבעדיג מכלולאים פעילים מה דעתכם? האם ממכתבו השני של הרב פלקלס לרבי משה קוניץ (עיינו בקישורים לעיל) נראה ש'התשובה מאהבה' הודה לדעת בעל ה"בן יוחאי"? ובודאי שכבר לא אחז כמו מה שכתב ב'תשובה מאהבה' בחריפות על הזוהר?
עיינו כאן שו"ת המצרף סי' י"א, מכתבו הראשון והנלהב מ'התשובה מאהבה' לבעל בן יוחאי, כשהוא כבר מתייחס בכבוד גדול להזוהר ולא בעוינות כמו בספרו תשובה מאהבה, אבל במכתב זה עדיין מסתפק בגלל דעת היעב"ץ, ועוד שאילות, ועל זה השיב לו הרב קוניץ,
ובמכתב השני של ה'תשובה מאהבה' נראה כבר שסרו שאלותיו, והודה והסכים לתשובות ה'בן יוחאי'.
מה דעתכם?
מצטרף לדעת מוטי, צריך שימצא מקור מפורש שחזר בו ממה שכתב מפורש. (לא למדתי את העניין, כך נראה ממש מלמעלה)
מקריאה שטחית (לע"ע) של שני המכתבים לא נראה שחזר בו.
גם אם נניח שלא חזר בו מפורשות, אבל לית מאן דפליג שאחרי שקרא תשובות 'בן יוחאי' לגבי המקור, ואמיתת הזוהר, השתנתה יחסו לזוהר, וזה בולט מאוד מ2 המכתבים הנ"ל. אילו ה'תשובה מאהבה' היה ממשיך לאחוז כמו שכתב בשנת תקס"ז בחריפות ועוינות על הזוהר, אז איך הוא משבח כ"כ את ספר בן יוחאי, "שמטרתו להוכיח" שכל הזוהר מרשב"י? (למשל שי"ר יצא נגד בן יוחאי כי לא הסכים לדבריו).
במכתבו הראשון של 'התשובה מאהבה' הוא שלח מכתב נלהב עם שבחים הן על הספר, והן על הרב קוניץ, אלא שעדיין כותב שבגלל דעת היעב"ץ כעת הוא אומר בחשאי (ולא ברבים כמו לפני שקרא 'בן יוחאי') שלא כל הזוהר מהרשב"י, ועל זה השיב לו הרב קוניץ.
ובמכתב השני של ה'תשובה מאהבה' הוא לא ממשיך לטעון נגד הזוהר (גם לא בחשאי) אלא כותב: זכאה חולקיה דמשה אליו יביאון כל דבר הקשה.., כבוד ידידי הרב מו"ה משה קוניץ בעל חבור נחמד ונאהב בן יוחאי.., הנה עתה ראיתי במקומות רבות בספרו בן יוחאי האי גודשא תליתאי באורין תליתאי, בריך רחמנא דיהיב מחכמתא לחכימין אשר בחכמה פתח והראה את גדלו בתלמוד גדול מאוד, ואת ידו החזקה בזוהר. ויצא המסדרונה יש סדר למשנה תורה, אשר עשה משה לעיני מביני דעת, "ישמח משה ואלעזר רואה" עכ"ל.
במכתב השני הוא לא ממשיך לעסוק בנושא ולא מביע דעתו לשום צד, עיקר המכתב השני הוא לשבח אותו שסותר את דעת השבתאים הנתלים בזוהר, .מהשבחים על הספר אין ללמוד מאומה הוא הרי שיבח אותו גם במכתב הראשון בו עדיים לא השתכנע.
כבר במכתב הראשון ניכר שינוי ביחסו לזוהר, בעוד שבשנת תקס"ז תקף בחריפות ובבטחון גמור את מקור הזוהר, בתקע"ו אחר קריאת התשובות למערערי הזוהר הוא כבר מהסס, וכותב שכעת הוא כבר לא מפקפק בגלוי על הזוהר אלא רק "בחשאי" (למה רק "בחשאי" מה רע בגלוי, כמו בתשובה שפרסם בשו"ת שלו? אלא ברור בגלל שכבר החל לשנות דעתו בענין),
ובמכתב השני אחרי הקטע שמשבחו על דבריו נגד השבתאים (שזה מצוי רק במענה ע"ח בלבד) הוא כותב: "עתה ראיתי במקומות רבות בספרו בן יוחאי האי גודשא תליתאי באורין תליתאי", ומשבחו על תשובותיו החכמות במקומות הרבים בבן יוחאי, וברור שבשביל כמה שורות שהרב קוניץ כתב נגד השבתאים בתוך ספר שלם, על זה לא היה כותב ה'תשובה מאהבה' כל הנ"ל בתוספת "והראה.. את ידו החזקה בזוהר".
ושוב כפי שכבר כתבתי גם אם נניח שלא חזר בו מפורשות, אבל בודאי ראוי להזכיר בערך שלאחר שיצא הספר בן יוחאי והוא קרא הספר, ניכרת שינוי מתקיפתו נגד הזוהר, והוא כבר לא אחז מערעור פומבי נגד מקור הזוהר.
אין נושאים ישנים יותר