שיחה:מורינו (תואר)

סיפור

ערך נפלא ביותר, מוצלח מאוד, בהצלחה גדולה, למיטב זכרוני ישנו סיפור שמופיע בספר מהרי"ל (כרך המבוא) שבתקופת מהרי"ל התחדש התואר מורינו, וכיוון שכן הוצרך המהרי"ל לסמיכה, ומי שהסמיכו היה הצעיר ממנו ר' זלמן כהן, וכיוון שכן מהרי"ל היה קורא לי מורי. אולי כדאי להביא בערך. ישראל מאיר ק. (שיחה) 00:23, 12 ביוני 2023 (IDT)

שכוייח, אנסה להשיג. אם כי קצת תמוה שכן מהר"ם הלוי היה מרבותיו, ולדעת רבים היה הוא מחדש סמיכה זו, ואפילו אם לא, בזמנו זה כבר היה בשימוש, ומדוע הוצרך למסמיך אחר. ספרא - שיחה 01:18, 12 ביוני 2023 (IDT)

הוספתי, הם לא מסבירים שם. שמש מרפא (שיחה) 16:03, 12 ביוני 2023 (IDT)

בימינו

ישנם חצרות חסידיות שמקובל בהן לכנות כך את צאצאי האדמו''ר הצעיר (שיחה) 09:40, 12 ביוני 2023 (IDT) הצעיר (שיחה) 09:40, 12 ביוני 2023 (IDT)

הצעיר, א. ללא קשר להישגיות? ב. מהלידה? ג. למשל באלו חסידויות? ספרא - שיחה 13:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

ספרא בגור למשל, צאצאי האדמו"רים, משפחת אלתר, אחרי החתונה, ללא קשר להישגיות. נהוג לכנותם בתואר 'מורינו'. ~ מעוניינים לכתוב על רבנים? שלחו לי אימייל/תכנסו לדף שיחה שלי ואנסה לעזור! -- תכליתי (שיחה) 13:12, 12 ביוני 2023 (IDT)

השאלה מה זה אומר. בצאנז 'מורינו' הוא מושג. אם זה כינוי במקום 'הרה"צ' - זה לא קשור לערך הזה. ספרא - שיחה 13:25, 12 ביוני 2023 (IDT)

מצטרף לדברי תכליתי, ומוסיף שנהוג לקרוא כך בעליה לתורה ורק לבני האדמו''ר מקובל לקרוא כך תמיד, ומן הסתם זהו שריד למנהג הקדום. המשך יום טוב, הצעיר (שיחה) 13:32, 12 ביוני 2023 (IDT)

מראי מקומות ואנקדוטות נוספות

• "תקנת בודה שלא לקרוא לתורה מורנו עד גיל חמישים", מחבר: ד"ר שלמה שפיצר, כתב עת: סיני קי, תשנ"ב, נח - סב - עוסק בתקנה שהייתה בבודפשט (בודה) שלא להעלות לתורה עם התואר "מורנו" עד גיל 50, התקנה משנת 1610.
• ציטוט מחלוקת הריב"ש ומהרי"ו האם תואר מורינו מעכב בגיטין וחליצות - רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם סימן רמב סעיף יד.

”וי"א דמי שאינו מוסמך למורינו ונותן גיטין וחליצות, אין במעשיו כלום, ויש לחוש לגיטין וחליצות שנתן, אם לא שידוע לכל שמומחה לרבים הוא רק שמצד ענוה ושפלות אינו מבקש גדולות. (מהר"ד כהן סי' כ' ומהרי"ו סי' פ"ה וקכ"ב). ויש חולקים ומקילין (תשובת ריב"ש הנ"ל). ובמקום עגון יש להקל אם כבר נתן גיטין וחליצות, אבל לא בדרך אחר, כי מנהגן של ישראל תורה, כן נ"ל. ועוד נ"ל שמותר לתת מורינו לאחד שיסדר גיטין, כב ואף על פי שמדין הסמיכה שבימים הראשונים לא הוי דינא הכי, מ"מ עכשיו אינו אלא נטילת רשות בעלמא ושרי”.

• אנקדוטה מעניינת מערך רבי בנימין זאב מארטה: (מקור מספר יד מלאכי של רבי מלאכי הכהן בכללי הפוסקים כללי שאר המחברים והמפרשים אות מג)) -

בקיץ ה'רצ"א (1531) הדיחו רבני ונציה את רבי בנימין זאב ומינו תחתיו את הרב משה חנין כרבה של ארטה. בין המצטרפים להדחה היה רבי עזריאל דאיינה שכתב תשובה חריפה במיוחד בה הוא תוקף אותו בהאשמות חמורות וגוזר עליו בגזרת חרם שלא יורה הוראות, מבטל את הסמיכות שסמך תלמידי חכמים אחרים, וגוזר בחרם חמור שלא יכנו אותו יותר בתואר "מורנו הרב" בכל הארצות שסביב ארטה.

• שורת הסיום של הערך עוסקת ב"מורה מורינו" כתואר של רבנים הרשאים להורות, בעלי תמר מסכת סנהדרין פרק א הלכה ב כותב כך: "ודרך אגב ארשום כאן בנוגע למנהג שקורין לרב לעלות לתורה בשם מורה מורינו, כפי שאמרו לי קוראים מומחים. ולפענ"ד עיקר הנוסחא הוא מורי מורינו ונשתבש בפיהם למורה מורינו. וטעמו לפיענ"ד כי עיקר המנהג הזה מוצאו מזה שלפני תקנת מהר"מ מווינא לקרא לסמוך לעלות לתורה בשם מורינו הרב, היו קורין לרב לעלות לתורה בשם יעמוד מורי הרב, כי השם מורי היה תואר כבוד לכל חכם בתורה אף שאינו רבו כמו בסנהדרין כ"ו ובכמ"ק, עני מרי, כמו שיראה הרואה באו"ז בחלק התשובות ובשו"ת רבו הראבי"ה בברכות ובשו"ת ר"ח א"ז בכמ"ק, ודומני שעוד בכמה שו"ת ראשונים ולא נפניתי לחפש. ולפיכך גם אחרי התקנה לקרותו לעלות לתורה בשם מורינו הרב, השם מורי לא זז ממקומו, וכך יצא שקורין אותו יעמוד מורי מורי הרב, אבל לפי הנהוג לקרות מורה מורינו אין טעם לכפילת התואר." אפרון (שיחה) 19:15, 12 ביוני 2023 (IDT)

הערך על מורינו או היתר הוראה?

ההתייחסות העקרונית בערך היא ספציפית לתואר "מורנו", אם כי חלק מהתוכן בערך נראה שאינו מתמקד דווקא ב"תואר מורנו" אלא ברעיון של "היתר הוראה"/"סמיכה" איך שלא ייקרא (לפני השואה "כתב סמיכה" בליטא, "התרת הוראה" בפולין, "הורמנא" בגליציה - ע"פ עלי תמר מסכת חגיגה פרק א הלכה ח) ולא לתואר (המהרש"ל לדוגמא שמדבר על הקלות בה נותנים סמיכה למי שלא לימדו לא מזכיר בכלל את התואר הספציפי אלא על "סמוך ונקרא רבי"). אפרון (שיחה) 19:15, 12 ביוני 2023 (IDT)

תהיתי בעצמי. קיוויתי שהנושא יצוף. קודם כל אחדד: בכל הדורות הסמיכו לרבנות בכתב או בעל פה, אך לא בסמיכה זו מדובר. רוב הערך עוסק בסמיכה ממוסדת שהחלה במאה ה-14, שנתנה מעמד על לרבנים ומורי הוראה, וחיוב לפנות אליהם בתואר כבוד. לכן הנוהג של 250 השנים האחרונות לא רלוונטי כאן. (אותו מהרש"ל מחמיר בגט שלא נכתבו בו תארי "חבר" ו"מורינו". "סמוך ונקרא רבי" זה לכאורה לשון הרמב"ם, ובכל מקרה זה לא שייך בימיו).
העניין הוא כך: ערך זה יכול להמשיך להיקרא "מורינו" כפי שמקורות רבים, בעיקר ראשוניים, מתייחסים אל היתר ההוראה בזמנם בשם זה. הוא גם יכול להיקרא "הסמיכה האשכנזית" כפי שברויאר כינה זאת במחקרו. הבעיה היא שהוא הראשון שמכנה את זה כך, ומוזר לי ללכת בעקבותיו בערך אנצי'. ספרא - שיחה 22:12, 12 ביוני 2023 (IDT)

זה לא אמור להיות פסקה נרחבת בערך היתר הוראה? או לחילופין להוציא את החומר הרלוונטי לכל היתר הוראה לערך "היתר הוראה" ולכתוב כאן רק במשפט מתומצת עם הפניה לשם? אפרון (שיחה) 22:46, 12 ביוני 2023 (IDT)

אכן צריך להוסיף פסקה מורחבת בערך סמיכה לרבנות. אך נראה לי שאין כאן חומר רלוונטי ששייך בערך אחר. כל ההגבלות והעסק סביב הסמיכה האשכנזית - לא קיימים בתקופה שהיא איבדה את משמעותה. ספרא - שיחה 22:54, 12 ביוני 2023 (IDT)

רק לומר תודה

עבודה מרתקת יש"כ עצום חסדיאל שופק (שיחה) 08:04, 26 ביוני 2023 (IDT)