שיחה:כיבוד אב ואם/ארכיון

מיעוט שיחה, בנוגע להוספה זו, לדעתי אין מקומה בערך. טעם ההחמרה בעונשה יותר מזונה רגילה אמנם קשור (לפי המפרשים שציינת) לכבוד של בית אביה, אבל זה כבר רחוק מדי מדין כיבוד אב ואם. מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מה דעתכם?

אני די מסכים.

בשלשה מקומות ניתן ל'מקלה אביו ואמו' חומר של סקילה כמו עבודה זרה ("הוקש כבודם לכבוד המקום"). מתוכם צוינו בפיסקה שנים: מקלל אביו ואמו, ובן סורר ומורה. האם לא טבעי להוסיף את המקום השלישי?

אוסיף שטעם זה (הדי מפורש, אגב, בפסוק) מסביר מדוע חומר זה ניתן רק לנערה שהיא ברשות אביה ולא לבוגרת (סנהדרין סו,א).

שני הראשונים הם מעשים שבמהותם הם היפך כיבוד או"א, משא"כ האחרון שעניינו זנות, אלא שחומרת ענשו היא משום ביזוי המשפחה.

גם בן סורר ומורה עיקר חטאו הגניבה והזלילה (לא תאכלו על הדם) וסופו ללסטם וכו'. אלא שהחמירה בו תורה בסקילה (יותר מדין רוצח שבסופו) מצד הזלזול בהוריו.

מלשונות הכתובים מוכח שעיקר עניינו של זה הוא המרידה בהוריו. וכן שמו "בן סורר ומורה".

סורר ומורה משמעו גם כלפי שמים, ראה ספרי רש"י ואבן עזרא, וראה ירמיה ה כג.

לא נשמע לי פשוטו של מקרא, ואין ראיה מירמיה לדעתי, אבל מה לנו להאריך בדיונים. נחכה לדעות נוספות.

איסתרק, זו סתירה מיניה וביה - "לכבוד של בית אביה, אבל זה כבר רחוק מדי מדין כיבוד אב ואם", אני מבין את ההרגש שלך, אבל העובדות היבשות נותנות גושפנקא למיעוט שיחה.

מה הסתירה?

אם זה קשור לכבוד בית אביה זה חלק בלתי נפרד מכיבוד אב.

עמוס, אין טעם להוציא דברים מהקשרם במילתא דעבידי לגלויי.

בחור ישיבה שלא יקום לתפילה זה נורא אבל עובר. לעומתו, בן של משגיח שמעיר את כולם לתפילה שלא יקום בעצמו זה הרבה יותר חמור. למה? כי זה כבוד אביו. אז הבן יקיר שפיספס זמן תפילה עשה ביזוי אב וייענש על כך.

בנוגע להוספה הנ"ל, אציין רק שיש ערכים נפרדים להכאת אב ואם, וכן לקללת אב ואם, ולכן לטעמי הפסקה הזאת מראש לא מתחילה טוב, כי לא צריך בכלל להכניס את זה כאן.

לדעתי ריכוז הענינים של התיחסות התורה לכבוד אב ואם (המצוה החמורה בתורה. ירושלמי פאה פ"א) בערך המרכזי העוסק במצוה הוא מתבקש, להראות את חשיבות כיבוד אב ואם, ויישר כח לר' עזרא ט. שהתחיל בכך (ועל כל הערך הבנוי למופת).

בנוסף צריך לזכור שערך במכלול אינו רמב"ם, וגם ברמב"ם מופיעים דברים אגב אורחא.