שיחה:ישיבת עץ חיים/ארכיון

האם קיים תיעוד ל"ידוע" כי ישיבת עץ חיים נוסדה בשנת תר"א? (כלומר מעבר לזאת שכך רשום על הבלנק מזה עשרות בשנים). תר"א היא שנת עלייתו של רבי שמואל סלאנט, שאליו מבקשים לייחס את ייסוד התלמוד תורה. אך האם מישהו ראה מקור כלשהו מהתקופה שמעיד כי הקמת התלמוד תורה היתה ראשית פעולתו מיד ברדתו מהאניה? והאם יש סימוכין לכך כי פעל לבדו?

למשל, תמוה מאד שסידור תקנותיה הראשוני התעכב עד יח סיון תרט"ו, ארבע עשרה שנה תמימות. ושם בקונטרס התקנות חתום לפניו ר' ישעיה ברדקי, ואחריהם עוד אחד עשר מחכמי ירושלים.

התאריך הזה חשוד בעיני כבר זמן רב, עיין למשל במפקד מונטיפיורי של שנת תרט"ו בכל בית כנסת לומדים קבוצה עם מג"ש ואף אחת מהם לא מכונה בתואר עץ חיים, ויותר מכך מקור מפורש במפקד תרל"ה כתוב שישיבת עץ חיים נוסדה בתרי"ז.

אבל אתה כבר מכיר את "הבעיה" מרבי אשר לעמיל לעווי, שבסוף אם בכל הספרים כתוב ככה כל הפירכות יהיו מחקר מקורי, לכן למחוק את זה לא ניתן, לכל היותר לשלב את המידע הנוסף כמות שהוא.

צריך גם לבדוק מתי נוסד הת"ת, כי בסוף נוסד זה גם ענין של הגדרה ואם בסוף כל המוסדות היו גוף אחד הגיוני להשתמש בנקודה הראשונית, אם כי גם הת"ת לא נראה לי שנוסד בתר"א.

כעת אני רואה שכבר בערך מוזכר שבתרי"ז זה רוכז לחצר ר"י החסיד ועד אז היו מפוזרים במקומות שונים, רק לא ברור לי מה פירוש שנוסד ת"ת בתר"א הרי גם לפני תר"א היו מלמדים בירושלים, לכל היותר שקבעו סדרים ותקנות איך יתנהלו המלמדים קשה לי לקרוא לזה יסוד ת"ת אבל אם כולם אומרים שכן א"א להתווכח.

לטענתכם ייתכן שרבי שמואל לא ייסד כלום בשנת תר"א, ורק בשנת תרי"ז הוא הקים את המוסדות בבימ"ד אחד, תחת השם "ישיבת עץ חיים".

לפי מקורות רבים רבי שמואל כן ייסד את המושג מיד תיכף עם בואו, וביוזמתו הושיב מלמדים במקומות שונים. בתרט"ו או בתרי"ז זה קיבל את השם "עץ חיים".

מה היה עד אז? כנראה למדו עם מלמדים פרטיים, כפי שהיה באירופה מאות שנים. והעניים? לא למדו. לכן תיקנו את החיידרים.

אבל מצאתי מציאה, והרי היא לפניכם:

ריבלין, שלמה זלמן, המגיד דורש ציון, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)

חשוב להדגיש שגם זו טענה בלבד, נטולת מקור, שכן הנחתו היא כנראה שאם הת"ת התייסד מיד עם התייסדות היישוב האשכנזי, ככתוב בתזכירים ובבלנקים, הרי שהיישוב כבר התייסד בתקע"ו.

ולהלן מקור מוכח יותר לדבריו:

ריבלין, חיים הילל, חזון ציון, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)

אפשר פשוט להכניס את הטענה הזו לערך, עם המקורות ובייחוס לטוען.

אישית לא הייתי טורח לציין למקור שבכותרת שלו כתוב שרבי הלל ריבלין היה ראב"ד בירושלים...

הוא מספר סיפורים שהתרחשו עם ילדי הת"ת בחיי רמ"מ משקלוב וגם ר' הלל היה מעורב בהם, דא עקא שרמ"מ נפטר בתקפ"ז וכבר הוכיח אריה מורגנשטרן שר' הלל עלה מאוחר יותר.

תצטרך לכתוב גם בערך ביקור חולים שהוא נוסד בתקע"ב, גם להקדיש ערך מיוחד לגברדיא, ועוד כהנה וכהנה.

אפילו כשמצויידים בעובדות, קצת קשה להתמודד עם לפחות מאה שנה שהתאריך תר"א מודפס שוב ושוב על כל טופס וכל פרסום מטעם עץ חיים וקישוטים שהיו תלויים בכל סוכה... זוהי דוגמא להנדסת תודעה אפקטיבית!

לעולם מדברי סופרי הריבלינים לא ניתן להוכיח דבר ברור. אלו לא חשו לקמחם בבוללם אמת עם הזיות ותאריכים משובשים ככל העולה על רוחם. ניכר שהם מבקשים לנכס לאבותיהם הגדולים גם את ייסוד עץ חיים בתאריך מוקדם אפילו יותר, כדרכם בקודש.

אין חולק שעץ חיים התנהל תחת חסותו והשפעתו הבלעדיים של ר' שמואל סלאנט כל ימיו, וכמעט לא יתכן שלא היה בין המייסדים (אא"כ ארע בשנים שנסע לחו"ל). שאלת התאריך נוגעת רק לעצם מועד הייסוד, ואין חלילה שום מיעוט בכבודו של ר' שמואל אם יתברר כי לא היה הוא המייסד הראשון ממש, או שהקים הוא אך בזמן מאוחר יותר. ככל הנראה ליורשי ר' שמואל היה אינטרס מובהק ליחס את הייסוד אליו לבדו דווקא ובתאריך הספציפי תר"א, ובוודאי לשם שמים נתכוונו. נראה שדברים בגו, אך לא עלה בידי למצוא מידע קונקרטי ואותה אבקש.

בקובץ "ירושלים" של א"מ לונץ כרך ב, בלוחות הסטטיסטיקה שבחלק שבגרמנית, עמ' 91, מובאת רשימת מוסדות הלימודים הקיימים בירושלים דאז (1887), ובין שאר הפרטים שבטבלה מופיעה שנת היוסדם. לפי תוכן רשימה זו, שאמנם אין בידי לקבוע את רמת הדיוק שיש ליחס לה (או למידת שליטתי בטקסט הגרמני) אך לפום ריהטא עולה כי: "תלמוד תורה דער אשכנזים פרושים" נוסד ב-1845, ותלמוד-שקולע הגבוה "עץ-חיים קוללעגיום" נוסד ב-1855.

כדי לקבל רקע לגבי סדרי הלימוד שנהגו בירושלים קודם שנוסדה עץ חיים שמא מן התועלת לראות את דבריו של רבי אליעזר ברגמן שהגיע לירושלים ב-1835, רק שש שנים קודם התאריך הנטען לייסוד עץ חיים. החלק ששרד ממכתביו לחמיו שבגרמניה נדפס בספר הייחודי "ישאו הרים שלום". ושם בעמ' 99 הוא כותב: "ענין כולל פרושים שלכאן הוא דבר טוב וחשוב הרבה, והממונים הם הגונים ויקרים ויראי שמיים. ויש ב"ה כאן העיה"ק תוב"ב כמה וכמה בתי מדרש בספרים חשובים ויש כמה וכמה מחכמי הספרדים והאשכנזים שיושבים ולומדים בפני עצמם, וגם שלומדים עם תלמידים פנויים ונשואים כל היום כולו, אם מקרא ואם משנה ואם ש"ס ופוסקים, ולא בפלפולי שקר רק הכל להלכה ולמעשה. ויש שמתענים כל השנה ממש ויושבים ולומדים כל היום וכל הלילה בטלית ותפילין". (מסיפור הדברים מתגלה כי איכות תלמוד התורה היה נושא שעמד בראש מעייניו. הדיווח החיובי על המצב התורני שמצא בירושלים בולט בעיקר על רקע חששותיו הקודמים. ממכתבו מצידון עולה כי נתגלעו קשיי שפה בלימוד עם ספרדים ואילו בסגנון הפלפול האופייני לבני פולין לא הפיק נחת רוח. ראה מכתב שני מדצמבר 1834, עמ' 70).

ושם במכתב עשירי, 1936, עמ' 124: "וכל הציבור שלנו ממש מתאספים אחר חצות הלילה ויושבים ולומדים בחברותא או ספר הזוהר או ספר מוסר, ועכשיו לומדים משניות עם פירוש הר"ר עובדיה מברטנורא, ובאותו חדר שמתפללים יושבים ומלמדים לתינוקות כל היום. וכן בכל בתי הכנסת של ק"ק שלספרדים הי"ו מלמדים להם לתינוקות שלא בשעת התפילות".

בספר "באר ראי" - החינוך המקורי במשך הדורות - מאמרים, להרב רפאל קצנלבוגן, עמודים רלה-רנב קיימת התייחסות מעניינת ורחבה לנידון. בפרק 38 "השינוי בשיטת החינוך בירושלים החל משנת תרט"ז" המאמר כולל סקירה היסטורית מפורטת עם מראי מקומות לאחרים שעסקו בנושא (פרומקין תולדות חכמי ירושלים ח"ג, עמ' 236, ר' יעקב גולדמן, מאמר ב"האסיף" תרמ"ז). בפרקים הבאים באים תגובתו של הרי"מ טוקצינסקי למאמר ותשובת ר' רפאל קצנלנבוגן אליו.

בהערת שוליים בעמוד רלה מציין העורך כי "אודות יסוד המוסד "עץ חיים" בירושלים התנהל ויכוח בשנת תשי"ג בין רבי רפאל זצ"ל לבין הגאון רבי יחיאל מיכל מיכל טוקצינסקי זצ"ל ראש ישיבת "עץ חיים". החלקים שאינם מענינו של ספר זה הושמטו". מהערה זו נמצינו למדים כי היות והספר בא להתמקד בפן האידאולוגי ואין מטרתו לעסוק בהיסטוריה - כנראה הפסדנו את הקטעים העסיסיים יותר של הפולמוס...

במאמר הנ"ל מוזכר כמקור קונטרס "אמת ומשפט" שיצא מתחת ידם של ר' שמואל סלאנט וסיעתו, הרב מקאליש והרב מקוטנא. מעניין מאד לגלות שהעותק שנמצא בספריה לאומית (בלינק דלעיל) מעוטר בהגהות מתגוננות בנימה אישית מכתב ידו של אדם שראה עצמו נפגע ישיר מדברי החוברת. בתשובה לטענות ב"אמת ומשפט" פורסם הקונטרס "דמעת העשוקים".

חידוש גדול אצלי ששאלת תאריך יסוד "עץ חיים" כרוכה בעמדות השונות במחלוקת סביב פעולות הרב מראדישקאוויץ שסברתי שתפסו מקום כעשרים-שלושים שנה אחרי תר"א.

בספר "זכרון תנחום" זכרונות ודברי חידוד ומוסר לר' תנחום זרחי, עמ' 38 סעיף מ"ה, הוא מספר מעשה שארע עם אביו רבי שמעון זרחי, שהיה לפי עדותו ממייסדי "עץ חיים" הראשונים (שם עמ' 16), וממנו עולה כי בשנת תר"י אביו חלה אנושות כאשר באותו זמן עדיין כיהן ברבנותו בעיר טאווריג שבליטא. תשע שנים אחרי שנת תר"א! ורק אחר כך הבריא ועלה לירושלים והשתתף בייסוד עץ חיים.

אין חולק על כך שהשם "עץ חיים" ניתן בין השנים תרט"ו-תרי"ז, עם התכנסות הת"ת במבנה אחד.

אך אין זה אומר שהמוסד עץ חיים נוסד אז, שהרי הוא רק התכנס אז. השאלה היא רק מתי התחילו במתכונת של ת"ת בירושלים, האם בתר"א, לפני כן או רק אחר כך. אם בתר"א, לצורך העניין, התחילו לראשונה ללמוד במתכונת של ת"ת, הגיוני להשתמש בנקודה ראשונית זו כציון שנת ייסוד.

ככלל, איני מבין מה חשיבות יש לתאריך הייסוד, שמעסיק כל כך אנשים ועורכים.

לא להתפלמס הלאה באתי, רק להוסיף אינפורמציה. נראה שיש מחלוקת לא חדשה בנידון, ויש שני צדדים למטבע שעליהם למצוא את ביטוים בערך.

אם בכל פיסת נייר שיצאה מטעם עץ חיים טרחו להוסיף "נוסד תר"א" בשעה שלא ברור כלל וכלל שזה היה בדיוק כך, כנראה יש לכך חשיבות... לכשעצמי טרם גיבשתי מסקנות ברורות או טיימליין חד משמעי ולכן לא קרבתי להגיה בגוף הערך.

התאריך חשוב כי האמת חשובה מצד עצמה. אחרת מתקבלת תמונה מעוותת על התקופה. כמו כן, לטעמי, מה שמסתתר מאחורי חילוקי הדיעות הקיצוניים לגבי עניין שבפרהסיא מסקרן למדי.

באנציקלופדיה הקורא בא לבדוק ולאמת עובדות לאשורן, לא לקרוא סיפורים בעלמא, לכן הדיוק הכרחי. אם יש שתי דעות (שקולות ערך) בנושא, יש להביאן. לצד מלוא ההערכה לאישים הדגולים שעמדו בפרץ על משמר החינוך בירושלים וכנראה נלחמו למנוע את התלמוד תורה מליפול לידים מפוקפקות, אין סיבה שתהיה מחוייבות לגרסה הממסדית שהתקבעה בתודעה הציבורית באמצעות תעמולה נמרצת בת יותר ממאה שנה - ולו עם הכוונות הטהורות ביותר.