שיחה:ידיעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת יהודה 1 בנושא בעיית גייטה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעיית גייטה

לא הבנתי איזה צידוק יש לידיעה שיש בעל חיים. הראיה הטעתה אותו והוא הסתמך על היסק לוגי שהנחתו הראשונה שגוייה יהודה (שיחה) 13:16, 27 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה

אז הבנת טוב את בעיית גייטה. מוסיף והולך (שיחה) 05:11, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
לא הבנתי (את התבנית שמתי בטעות במקום לא נכון) הוא טוען ששלושת התנאים לא מספיקים שהרי מצאתי משוכנע בהנחה נכונה עם צידוק. לי זה לא נראה צידוק. "יש סוס, ראיתי" זה לא צידוק והראיה שבאמת אין, ממילא סימן שלא ראית. אז ההיסק שגוי. אולי זה הפיתרון ולא הבנתי באמת מה כתוב שם.יהודה (שיחה) 10:28, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
ראה את שלושת התנאים: 1. לאדם אין ספק בנכונותה של הטענה - כן. הוא בטוח שהוא רואה סוס. 2. לטענה יש ערך אמת חיובי - כן. האדם טוען שיש בעל חיים על ההר, ואכן יש. 3. על התהליך שהביא את s להאמין בנכונותה של p להיות מקובל, לפי סטנדרטים מסוימים - תקף. זה מקובל שאדם שרואה סוס על ההר (הוא לא יודע שזה לא אמיתי, וזה מקובל לטעות בדבר כזה), סובר שיש בעל חיים על ההר. מוסיף והולך (שיחה) 13:10, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
באמת? אם יתכן לטעות בין סוס לפסל שלו, מי אמר שזו הצדקה להניח שבאמת זה סוס. אני טוען שאפילו אם היה שם סוס באמת זה לא נחשב ידיעה. יהודה (שיחה) 15:20, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
יהודה, אתה צודק, וזאת בדיוק הטענה ששלשת התנאים אינם מספיקים, וצריך להוסיף הגדרה נוספת כמו זאת שאתה מוסיף. איש גלילי (שיחה) 15:46, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
איש גלילי זה אומר שצריך להגדיר בצורה אחרת מה זה "צידוק באמונה" האם באמת לראות דבר שמצוי לטעות בו זה מקובל. אם לא אין כאן בעיה. כעת אני חושב שאכן אף פעם אין ודאות של 100 אחוז שמה שאני רואה מרחוק אינו אחיזת עיניים ובכל זאת אם החלפתי בין דברים (כמו במקרה של גטיה) לא מסתבר שזה נחשב ידיעה אבל אם לא החלפתי זה כן צידוק. יהודה (שיחה) 15:51, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
אינני מונח בפילוסופיה והדומה לה. אבל לעניות דעתי נראה, שלא נכון לומר שידיעה תלויה באמיתות העניין, כי ידיעה זאת מילה בשפה, ושפה היא דבר שמשמש בני אדם, ובני אדם אף פעם לא יוכלו לדעת בצורה מוחלטת אם הידיעה הייתה אמתית, כי הם עדיין אנשים. לכן נראה לי שבשביל לקרוא לדבר ידיעה, די בתנאי הראשון לבדו (אולי גם בתנאי השלישי, בשביל שזה יהיה מקובל בחברה לקרוא לזה ידיעה), אבל התנאי השני מיותר לחלוטין. לאמר, זה נחשב ידיעה גם אם לא היה שם עכבר. איש גלילי (שיחה) 17:05, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
גם אני חשבתי כמוך. אבל נראה לי שברור שאם מה שחשבתי לא היה נכון, (וזה דבר שניתן לדעת בוודאות לפעמים לפחות) לא ניתן לקרוא לזה ידיעה. דוגמה לדבר ראיתי מרחוק והיה נראה לי שיש שם חפץ התקרבתי וראיתי שזה ציור שלו. האם עכשיו אני יודע שאין חפץ, וקודם ידעתי שיש? נראה לי שזה לא מקובל בשפת בני אדם.יהודה (שיחה) 18:03, 28 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה