בענין המקור שיוסף היה 12 שנה בבית הסוהר הוא ממדרש רבה
בראשית רבה פפ''ט ג'
ג (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רהבים, ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים,
בענין המקור שיוסף היה 12 שנה בבית הסוהר הוא ממדרש רבה
בראשית רבה פפ''ט ג'
ג (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רהבים, ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים,
עיין שם, לא כתוב שזה היה במקור 10 וניתוסף 2 שנים (=12), אלא רק מדוע הוסיפו לו עוד שנתיים.
אך עכ"פ אתה צודק שזה באמת המקור של רבי אבן שועיב.
יישר כח על הערתך
והנה מקור חז''ל שמביא גם את העשר שנים.
והוא בשמ''ר וארא פרשה ז'
כל דברים שאדם נושא בהם בדברי תורה הוא נוטל עליהם שכר. יכול אף הבטלה כן תלמוד לומר ודבר שפתים אך למחסור (משלי י"ד). את מוצא לא היה יוסף ראוי להנתן בבית האסורים אלא עשר שנים על שהוציא דבה על עשרת אחיו, ועל - ידי שאמר לשר המשקים: כי אם זכרתני אתך ...והזכרתני אל פרעה , ניתוסף לו שתי שנים, שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים.
בכבוד רב
ובברכה מרובה
יפה מאוד.
המקור הוחלף. (תמיד כדאי להביא את המקור הקדום יותר שאומר את הדברים מאשר מי שמצטט אותם)
אשמח לראותך משתתף הלאה ומדייק את הערכים. כה לחי.
לא תמיד כדאי. לעיתים קרובות יש להביא מקור משני, ולא מקור ראשוני. במיוחד אם המקור המשני מפרשן את זה יותר.
כאן אני מסכים.
גם אם המקור השני מפרשן יותר, מכל מקום ראוי להביא את המקור הראשון עם הסבר של הפרשן, אחרת יכולים להווצר טעויות, כגון רבי עקיבא איגר אמר שאורך תיבת נח היתה שלש מאות אמה כדי.....בזמן שרעק''א אמר רק את הפירוש ולא את עצם המידה של שלש מאות אמה שכתובים בתורה לכן אני חושב למען הדיוק יש להביא תמיד את המקור הראשון,
וסיבה נוספת כדי שאדם יידע אם הוא יכול לנסות לומר מהלך אחר בדברים או לא כי אם זה מדברי חז''ל הוא צריך לקבל את הדברים אבל אם זה אחרון מותר לו לומר סיבה נוספת או לחלוק אם הוא ראוי לכך.
ובקשר לפרשנות מה שהאיר ספרא מסתבר שאפשר למצוא שילוב וחיבור גם להביא את המקור הראשון וגם להביא את המפרש בלי להלאות את המעיין והקורא.
לא תמיד. כל מקרה לגופו.
כתבתי רק על הקביעה שתמיד כדאי להביא את המקור הקדום יותר.
זה נכון במקרים מסויימים. כמובן שפעמים רבות יש להביא את המקורות עצמם ופרשניהם.
לספרא תן לי בבקשה מקום אחד או שניים שאתה חושב שראוי שלא להביא את המקור הראשון אלא אך ורק את המפרש שמסביר את המקור,
אני מבין מתוך דבריך שכבר נתקלת במצב כזה, ולכן אבקש שתתן לנו דוגמא לאיזה דבר אתה מתכוון.
קשה לדבר ולדון כאשר אין מקרה ספציפי שעליו דנים,
ומה שאתה אומר כל מקרה לגופו זה כלל שתקף בכל ערך ובכל מקום ולא רק כאן ואין כאן איזה משהו מיוחד שקרה שצריך להזכיר שכל מקרה לגופו,
מה גם שבאופן כללי לא נראה לי שאפשר למצוא בקלות וגם לא בקלות איזה מקרה דופן שלא צריך להביא את המקור הראשון,
לכן כיון שאתה מודה שהמקרה שלך לא מצוי היה מן הראוי להביא דוגמא לדבריך
וכל זמן שאינך מביא קשה עלי לדון בדבריך כי איני לאיזה אופן כוונתך
לא יודע אם זה המקרה לתבנית שכתוב, אבל אעיר כאן שתי נקודות: א. אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. ב. ציטוטים ארוכים אינם תחליף לתוכן.
לגבי הטענה השניה, אני מסכים באופן חלקי בלבד. הציטוטים ברורים מאוד ומהווים תוכן כשלעצמם. יש אכן מקום להוסיף משפטי קישור אבל אין צורך לכתוב פעמיים. אכן, אפשר למחוק אותם לגמרי, אבל לדעתי זה בסדר גם כך.