שיחה:אפיציקל

לקריאה נוספת

מוסיף והולך רק עכשיו שמתי לב לעריכה שלך. אני רציתי לשאול האם בכלל ראוי להביא מקורות מספרי הקודש ליידע בנושא חול (נראה כאילו התורה ח"ו משרתת את לימודי החול). אבל מה שכתבת שהרמב"ם ביסוה"ת מדבר בכלל על גלגל יוצא . הוא מדבר בפירוש גם על גלגל הקפה (המפרש שם קורא לו "פלך אלתדויר") במה שכתב שיש גלגלים שאינם מקיפים את העולם אלא הכוכב קבוע בהם והם קבועים בגלגל המקיף. (כדי להבין יותר יש לראות את ההקבלה בין דברי הרמב"ם והמפרש שם לדברי ספר התכונה. בעניין אם זה שייך ללקריאה נוספת, האם צריך דווקא ספר המקיף את הנושא? למה לא מספיק ספרים שמצירוף הקריאה בהם אפשר ללמוד? יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 10:48, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא יודע איך אתה חוזר כל הזמן לאותו לופ. אין פה כל קשר בין הקודש לבין החול בעניין גוף קדושת התורה. יש פה מושג שמקורו אינו בתורה עצמה, אלא אצל אפולוניוס ואריסטו, וגדולי הדורות ציינו אותו אף הם. כיוון שהוא הוזכר על ידיהם בשמות אחרים, חשוב להביא לקורא את ידיעה זו. מי שיחפש גלגל היקף בעת לימודו בדברי הראשונים, מתוך רצון להבין את דבריהם, יקבל כאן (בוויקיפדיה אין את ההפניה הזו לערך הנוכחי) את המידע המלא. זה גם חשוב לדעת אצל מי עוד במקורותינו הוא הוזכר. כשהוא יבוא לערך, הוא עלול לחשוש שמא ההפניה שגויה, ולכן ציינתי בסוגריים את השם בו נקרא בדברי רבותינו. בדיוק בשביל זה נועד המכלול: שכל נושא תורני והמסתעף לו יהיה נגיש ללומד. הרמב"ם ביסוה"ת - אתה צודק. הוספתי זאת בערך (אגב, תוכל לראות שהשם הערבי הוא כך גם בימינו: فلك التدوير). הרעיון של קריאה נוספת הוא ש"יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן". מבחינת האידאה היה עדיף שהכול יהיה בתוך הערך, עם הפניות למקורות בהערות, אך כיוון שזו משימה קשה יותר, אנו מעדיפים לפחות שהקורא ידע איפה הוא יכול להרחיב עוד את הידע בנושא. במילים אחרות: "לקריאה נוספת" הוא מקביל לערך עצמו, אלא שזה במכלול וזה מחוץ למכלול. תנסה לחשוב שבערך "שבת" אציין כל ספר שהזכיר את המושג שבת... מוסיף והולך • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 16:28, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

מוסיף והולך יישר כח, השאלה שלי היתה על "לקריאה נוספת". בתחילה רציתי לשאול את זה בשיחה של המדריך לכתיבה יהודית, אבל כשיצרתי את הקישור ובדקתי אותו ראיתי שהוא לא קיים. הטענה היא שאם יש ערך בנושא חול וחסר בו ידע ואני כותב לקריאה נוספת ומביא ספר קודש, נראה שספר הקודש משמש את החול. בניגוד למה שעשית. שבזה אין בעיה כזו כי רק אומרים שגם רבותינו דברו על זה. ניקח דוגמא אחרת אם יש ערך על כדור הארץ ונשלח "לקריאה נוספת" זוהר (לא זוכר איפוא) מצד אחד זה נראה שרוצים לומר "גם שם זה נמצא" ומצד שני אפשר להבין "אם כאן לא הספיק לך חפש שם" האפשרות השנייה בעייתית כי אם רצית ללמוד נושא שבעיקרו הוא חולין מובהק אתה משתמש בתורה לצורך חול, זה שונה מלומר שיש בתורה התייחסות לנושא והוא לא לגמרי חול. יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 17:11, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

במקרים כאלו עצם ההפניה מטעה; אם אני מדבר על כדור הארץ, אז זה לא נכון לציין לזוהר כאילו הוא עוסק בכדור הארץ. על הצד שכן, הוא מזכיר זאת בקצרצרה. אבל במקרה אחר, כמו בנושא אסטרולוגיה שאני רוצה לציין לאסטרולוגיה ביהדות - במקרים אלו אפשר להוסיף תת כותרת בתוך "לקריאה נוספת" בשם "אסטרולוגיה ב/ויהדות". בכך אני גם יותר מדויק וגם חוסך את הבעיה שהזכרת. מוסיף והולך • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 17:53, 18 באוקטובר 2017 (IDT)