שטרובה 2398
 | |
| מיקומו של שטרובה 2398 בקבוצת דרקון (לא מופיע במפה) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | דרקון |
| שמות נוספים | גליזה 725 A/B, LHS 58/59 |
| סוג | זוג ננסים אדומים |
| בהירות נראית | 9.72 / 8.95[1] |
| סיווג ספקטרלי | M3 / M3.5[1] |
| עלייה ישרה | 18ʰ 42ᵐ 46.8ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 42.5″ 37′ 59°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 11.98 / 11.21 |
| מרחק |
11.5 שנות אור 3.53 פארסק[2] |
| רדיוס | 0.2 / 0.25[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 0.29 / 0.36[1][2] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.0014 / 0.0028 מהשמש |
| טמפרטורה | 3,000 / 3,500 K |
| תנועה עצמית | 2,273[3] מילי-שניות קשת בשנה |
שטרובה 2398 (נקרא גם גליזה 725) הוא כוכב כפול המורכב מזוג ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 11.5 שנות אור בקבוצת הכוכבים דרקון. למרות שזו אחת ממערכות הכוכבים הקרובות לכדור הארץ, הבהירות של כוכבי המערכת היא נמוכה מכדי לאפשר צפייה בהם ללא ציוד עזר. טלסקופ חובבים מאפשר להפריד בין שני בני הזוג.
היסטוריה
שטרובה 2398 הופיע לראשונה בקטלוג הכוכבים הכפולים שנערך על ידי פרידריך פון שטרובה ופורסם בשנת 1837.[4] בשנת 1971 דווח שנצפתה התפרצות יחידה באחד משני הכוכבים, אך לא ניתן היה לזהות במי מהם מדובר.[5] בהיעדר תצפיות נוספות בהתפרצויות כאלה הזוג מסווגים כ"כוכבים חשודים כמשתנים" מסוג כוכב הבזק, אך לא קיבלו ציון של כוכב משתנה.[6]
מאפיינים
זוג הכוכבים מקיף זה את זה במסלול מאד אליפטי כך שהמרחק ביניהם משתנה מ-25 יחידות אסטרונומיות ועד ל-85 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של 453 שנים.[2] עד היום לא זוהו כוכבי לכת המקיפים אחד משני הכוכבים. אם קיים כוכב לכת לאחד מהשניים, אז לצופה שנמצא בו יראה בן הזוג ככוכב בהיר מאד שניתן לראייה גם ביום ובקרבה המרבית בהירותו תהיה מדרגה 12-, דומה לבהירותו של הירח המלא כפי שהוא נראה מכדור הארץ. למערכת תנועה עצמית גדולה של כ-2.25 שניות קשת בשנה.[3]
שטרובה 2398 A
שטרובה 2398 A (נקרא גם LHS 58) הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M3 V, רדיוסו כ-25% מרדיוס השמש ומסתו כ-36% ממסת השמש. טמפרטורת פניו היא כ-3,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כ-3 אלפיות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי מאה מכך בצירוף הקרינה בתחום התת-אדום. הוא הכוכב הגדול יותר, בעל הרדיוס הגדול יותר ובעל הטמפרטורה הגבוהה יותר מבין השניים, ולכן גם עוצמת הארתו כפולה מזו של בן הזוג. על מנת שכוכב לכת המקיף אותו יוכל להכיל מים במצב צבירה נוזלי, עליו להיות במרחק שנע בין שמינית לרבע יחידה אסטרונומית ממנו.
שטרובה 2398 B
שטרובה 2398 B (נקרא גם LHS 59) הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M3.5 V, רדיוסו כ-20% מרדיוס השמש ומסתו כ-29% ממסת השמש. טמפרטורת פניו היא כ-3,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כאלפית וחצי מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי מאה מכך בצירוף הקרינה בתחום התת-אדום. למרות ההבדל הקטן ברדיוס, במסה ובטמפרטורה ביחס לבן הזוג הגדול יותר, עוצמת ההארה שלו היא רק מחצית מעוצמת ההארה של שטרובה 2398 A. על מנת שכוכב לכת המקיף אותו יוכל להכיל מים במצב צבירה נוזלי, עליו להיות במרחק שנע בין עשירית לשישית יחידה אסטרונומית ממנו.
שכנים
כמעט כל שכניו של שטרובה 2398 הם ננסים אדומים עמומים, ביניהם V1581 בברבור שנמצא במרחק של כ-5.8 שנות אור ממנו וכוכב ברנרד שנמצא במרחק של 9.5 שנות אור ממנו, כולם עמומים מכדי להראות בעין אנושית ללא ציוד עזר. חוץ מהם הכוכב הכפול 61 בברבור נמצא במרחק של 6.1 שנות אור ויראה משם בבירור ככוכב בהיר עם בהירות מדרגה 1.1, בעוד שמכדור הארץ הוא ניתן לצפייה רק כשתנאי התצפית טובים מאוד. השמש תראה משם ככוכב חסר יחוד עם דרגת בהירות 2.6. בכיוון ההפוך מהשמש נמצא במרחק של כ-8 שנות אור הכוכב σ בדרקון שיראה עם בהירות דומה לשל השמש בעוד שמכדור הארץ הוא בקושי ניתן לצפייה עם דרגת בהירות 4.7.
קישורים חיצוניים
- שטרובה 2398 באתר Solstation
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 X. Bonfils, X. Delfosse, S. Udry, N. C. Santos, T. Forveille & D. Ségransan: Metallicity of M dwarfs, Astronomy and Astrophysics, Vol. 442, Iss. 2 (2005)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 23
- ^ 3.0 3.1 VizieR: LHS 58 & LHS 59, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ Robert Prokop: Observing the Nearest Stars, p. 47
- ^ R. E. Gershberg & N. I. Shakhovskaya: Spectral Investigations of UV Ceti-Type Flare Stars and Search for New Variables of this Type Carried out at Crimea, International Astronomical Union Colloquium, Vol. 15, p. 135 (1971)
- ^ General Catalog of Variable Stars: NSV 11288
