שטח פתוח (צפון אמריקה)

שטח פתוח (באנגלית: Open Range) במערב ארצות הברית ובקנדה, הוא מושג בעל משמעות היסטורית ומשפטית. בהכללה, המושג כולל אזורי בר הניתנים לרעייה על ידי בקר וצאן שניתן לרעות ולשנע בהם מקנה ללא קשר לבעלות על הקרקע. במקום שמתקיימים בו חוקי השטחים הפתוחים, בעלי קרקע הרוצים להרחיק בעלי חיים מרכושם חייבים להקים גדר כדי למנוע את כניסת בעלי החיים; חוק זה תקף גם לכבישים ציבוריים. בקרקעות המצויות באזור שטח פתוח אך הוגדרו כ"אזור עדר" (Herd District) מתהפכת האחריות, וזו מחייבת את בעל הבהמות לגדר אותן או להחזיק אותן בדרך אחרת בשטח שבבעלותו. מרבית מדינות המזרח בארצות הברית ובקנדה מחייבות בעלים לגדר את בעלי החיים שלהם או לרכז אותם בעדר.

מבחינה היסטורית, לחוקים ולמנהגי "השטח הפתוח" הייתה השפעה משמעותית על עיצוב ההיסטוריה והתרבות במערב ארצות הברית, כאשר עדרי בקר גדולים שונעו במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בין מדינות הדרום, דוגמת טקסס ובין מדינות הצפון, דוגמת ויומינג ומונטנה. עם המצאת גדר התיל בשנות ה-70 של המאה ה-19 ובמקביל, עם פיתוח אזורי המערב ורישותם בכבישים ובמסילות ברזל הוגבל מאד השימוש בחוקי השטח הפתוח. עם זאת, בחלק ממדינות מערב ארצות הברית, עדיין שרירה וקיימת הלכת השטח הפתוח, אם כי במגבלות מעשיות רבות.