שחר

ערך זה עוסק בזמן שלפני הזריחה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שחר (פירושונים).

שחר הוא הזמן שלפני זריחת השמש.

ביהדות

ערך מורחב – עלות השחר

עלות השחר הוא זמן תחילת היום. זמן זה נקבע לפי זמן הופעת אור השמש על פני השמים, על אף שהשמש עצמה איננה נראית, ועודנה מתחת לאופק.

במסכת ברכות יש דיון על תחילת הזמן בו ניתן לקרוא קריאת שמע של שחרית ובין התשובות: ברגע בו יש מספיק אור כדי שניתן יהיה להבחין בין תכלת ללבן או בין זאב לכלב.

בהנדסה

לשחר מספר הגדרות שונות:

שחר אזרחי - מתחיל כאשר השמש נמצאת 6 מעלות מתחת לאופק בשעות הבוקר (בישראל - בממוצע כ-24 דקות לפני הזריחה). שחר אזרחי מוגדר כזמן שבו יש מספיק אור כדי שניתן יהיה להבחין בעצמים וניתן להתחיל לעסוק בפעילויות מחוץ לבית.
שחר ימי - מתחיל כאשר השמש נמצאת 12 מעלות מתחת לאופק בשעות הבוקר (בארץ בממוצע כ-48 דקות לפני הזריחה). שחר ימי הוא הזמן המוקדם ביותר שבו ניתן להתחיל להבחין בעצמים.
שחר אסטרונומי - מתחיל כאשר השמש נמצאת 18 מעלות מתחת לאופק בשעות הבוקר (בארץ בממוצע כ-1:12 ש' לפני הזריחה). שחר אסטרונומי מתחיל ברגע שבו השמש מתחילה להאיר את השמים. בטרם לזמן זה השמים חשוכים לחלוטין.

משך השחר אינו קבוע. ככל שמתקרבים לקטבים (קו רוחב גבוה יותר) משך השחר ארוך יותר. כמו כן, בתקופת הקיץ משך השחר הוא הארוך ביותר. בעונות המעבר הוא הקצר ביותר ובעונת החורף מעט ארוך מבהן. לדוגמה, ביום הארוך בשנה (21 ביוני) משך השחר האזרחי בתל אביב הוא 28 דקות, ולעומת זאת בסטוקהולם הוא נמשך שעה ו-33 דקות.

אין לבלבל בין שחר לזריחה, אשר מוגדרת כזמן שבו השמש מתחילה להופיע מעל האופק.

בשירו הידוע של חיים נחמן ביאליק "המתמיד" מופיעות השורות "בַּשַּׁחַר, בַּשַּׁחַר בְּטֶרֶם יַכִּירוּ / "בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין זְאֵב וּבֵין כֶּלֶב"" - כלומר המשורר מנסה להעביר תיאור של המתמיד כמי שמשתדל לקום מוקדם באמת ללימודו.