שושנת הרוחות
שושנת הרוחות היא תרשים המראה את כיווני רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. השרטוט מורה גם את כיווני הביניים צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.
לעיתים יש שושנות רוחות המראות כיוונים משניים נוספים (ראו שרטוט משמאל), הנותנים זווית נוספת של 22.5 מעלות, או אף פחות כמו 11.25 מעלות. למעשה צורתו של המצפן האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.
שושנת הרוחות בתנ"ך
בעוד שבשושנת הרוחות המקובלת כיום הצפון מראה את הכיוון קדימה, הרי שבתנ"ך, ובמזרח הקדום בכלל, הכיוון "קדימה" הוא מזרח. האדם ניצב ופניו אל כיוון זריחת השמש - ממזרח ("מזרח שמש"), ומכאן נקרא מזרח גם "קדם" והכיוון שלפנים "קדימה".
ולפאתי מזרח, קדימה
— התקווה
לימינו דרום, ומכאן הכינוי ימין או תימן לכיוון דרום
בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב
— יחזקאל, כ"א, ב
, לשמאלו צפון, הנקרא במקורות מסוימים שמאל[1],
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק
— בראשית, י"ד, ט"ו
ובגבו הים התיכון, הנקרא לעיתים גם הים האחרון, מלשון אחורי - מערב
וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן:
— דברים ל"ד
היסטוריה
שושנת הרוחות בעלת 12 הכיוונים, היא פרי המצאתו של אריסטוטלס טימוסתנס, ספן ומלומד שחי במאה השלישית לפנה"ס. תלמי השני, מלך מצרים מינה אותו לנתב ראשי בצי האוניות שלו, מכיוון שתלמי אהב מאד טכנולוגיה ומדע, ובימיהם התקדמה מצרים בתחומים רבים בצעדי ענק, וביניהם הניווט.
טימוסתנס חיבר ספר של הוראות שיט לטובת הצי המצרי. בנוסף לכך היו בספר הנחיות לניווט, שהתבססו על שושנת הרוחות בעלת 12 כיוונים. בעקבות ספר זה יצאו במשך השנים עוד ועוד ספרי שיט, שנהיו חיוניים לספנים וליורדי הים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שושנת הרוחות |
 טקסט בוויקיטקסט: שמות ארבע רוחות השמים במקרא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שושנת הרוחות |
הערות שוליים
- ^ בערבית המילה המשמשת הן לתיאור הכיוון צפון והן לצד שמאל היא שִׁמַאל
| רוחות השמיים | |
|---|---|
|
