שוק הדגים צוקיג'י
השוק הסיטונאי העירוני המרכזי של טוקיו, הידוע יותר כשוק הדגים צוקיג'י (ביפנית: 築地魚市場, צוקיג'י אויצ'יבה) הוא שוק הדגים ופירות הים הסיטונאי הגדול בעולם ואחד מהשווקים הגדולים בעולם מכל סוג שהוא.
השוק נמצא בצוקיג'י שבטוקיו, ועבור תיירים זרים הוא ממוקדי המשיכה הראשיים של העיר (יפנים מעטים בלבד מבקרים בשוק), בייחוד עבור מבקרים הסובלים מיעפת (Jet-lag) שהגיעו מנמל התעופה טוקיו נריטה. הזמן הטוב ביותר לבקר בשוק, הוא בין השעות 5:00 ל-9:00 בבוקר.
מיקום
שוק הדגים צוקיג'י נמצא בסמוך לתחנות "צוקיג'י שיג'ו" שעל קו הרכבת התחתית אואדו ו"צוקיג'י" שעל קו היבייה. השוק בנוי משני חלקים: החלק הפנימי שבו מתנהלים המכירות הפומביות ורוב תהליכי עיבוד הדגים וכן מצויות בו חנויות גדולות לדגים ופירות ים. החלק החיצוני כולל חנויות שונות רבות, בהן חנויות לממכר ציוד מטבח יפני, חנויות מכולת ומסעדות, בעיקר מסעדות סושי. רוב החנויות בחלק החיצוני נסגרות בצהריים, אלו שבחלק הפנימי אף מוקדם יותר.
סטטיסטיקה
בשוק נמכרים למעלה מ-400 סוגים שונים של דגים ופירות ים מסרדינים זעירים ועד דגי טונה במשקל 300 ק"ג, מעשב ים זול ועד לקוויאר היקר ביותר. סך הכול עוברים דרך שלושת שוקי הדגים של טוקיו יותר מ-700,000 טון של מזון מן הים בשנה, בערך כולל של למעלה מ-600 מיליארד ין (בערך 6 מיליארד דולר). בצוקיג'י בלבד עוברים כל יום יותר מ-2000 טון של מזון מן הים.
תפעול
השוק נפתח כל בוקר למעט בימי ראשון וחגים בשעה 3:00 לפנות בוקר כשמגיעה אליו סחורה מכל העולם שנפרקה מאוניות ומטוסים והועברה לשוק במשאיות קירור. מרשימה במיוחד, פריקת הכמויות של טונה קפואה. סיטונאים מבתי המכירות הפומביים (הידועים ביפנית כ"אורושי גיואושה") מעריכים את ערך הסחורות ומכינים אותן למכירה פומבית. גם הקונים (בעלי רישיון להשתתף במכירות הפומביות), בוחנים את הדגים על מנת להעריך אילו דגים ירצו לקנות ובאיזה מחיר. המכירות הפומביות מתחילות ב-5:00 לפנות בוקר והקהל יוכל לבקר בהן, אך רק בעלי רישיון יכולים להציע מחירים. בין המשתתפים סיטונאים קטנים (נאקארושי גיואושה) המתפעלים דוכנים בשוק ובעלי רישיון אחרים שהם סוכנים של מסעדות, חברות לעיבוד מזון ורשתות מזון גדולות. המכירות הפומביות מסתיימות סביב שעה 7:00. אחר כך הדגים שנמכרו מועמסים על משאיות להובלה ליעד הבא, או על עגלות קטנות להובלה לחנויות הרבות המפוזרות בתוך השוק. שם בעלי החנויות פורסים את הדגים ומכינים את הסחורה למכירה קמעונאית.
עבור דגים גדולים, כדוגמת טונה נדרשים כלי חיתוך גדולים, וטונה קפואה נחתכת כמו קורות עץ בעזרת מסור סרט ארוך, וטונה שאינה קפואה נחתכת בעזרת סכינים ארוכות במיוחד הקרויות "אוֹרוֹשי הוֹצ'וֹ".
השוק פעיל מאד בין 8:00 ו-10:00, והפעילות דועכת במידה נכרת אחר־כך. חנויות רבות נסגרות ב-11:00, והשוק נסגר לצורך ניקיון ב-13:00. מפקחים מטעם עיריית טוקיו מבקרים את הפעילויות בשוק, כדי לאכוף את חוקי התברואה.
היסטוריה
השוק הראשון בטוקיו הוקם על ידי טוקוגאווה איאיאסו בתקופת אדו, על מנת לספק מזון לטירת אדו (כיום טוקיו). טוקוגאווה איאיאסו הזמין דייגים מטסוּקוּדאג'ימה, אוסקה לאדו על מנת לספק דגים לטירה. דגים שלא נמכרו בטירה נמכרו בסמוך לגשר ניהונבאשי, בשוק שנקרא אוגאשי (מילולית, "מזח דגים") שהיה אחד מהשווקים הסיטונאים שפרחו לאורך תעלותיה של אדו (כפי שטוקיו הייתה ידועה עד 1870).
באוגוסט 1918, לאחר המאורעות הקרויים "מהומות האורז של 1918" (קומה סודאי) שפרצו במעל למאה ערים ועיירות במחאה על המחסור במזון והתנהגות ספקולטיבית מצד הסיטונאים, נאלצה הממשלה היפנית ליצור מוסדות חדשים להפצת מזון, בייחוד באזורים העירוניים. במרץ 1923 נחקק חוק "השוק הסיטונאי המרכזי". רעידת האדמה הגדולה ב-1 בספטמבר 1923, החריבה את רוב מרכז טוקיו כולל שוק הדגים ניהונבאשי. השוק הועבר לפרבר צוקיג'י לאחר רעידת האדמה. בניית המתקן המודרני של השוק הושלמה ב-1935 והפעילות בשוק התנהלה בהתאם לחוק השוק הסיטונאי המרכזי. שלשה שווקים צוקיג'י, קאנדה וקוֹטוֹ החלו לפעול ב-1935 ואחריהם החלו לפעול שוקי אבארה, טושימה ואדאצ'י. שווקים נוספים, נפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה.
לקריאה נוספת
- תאודור בסטור, צוקיג'י: שוק הדגים במרכז העולם, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה 2004. (הספר זמין כיום באנגלית בלבד)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוק הדגים צוקיג'י |
- אתר הבית הרשמי (באנגלית)
- הקשר בין שוק הדגים בטוקיו לעתידו הפוליטי של ראש ממשלת יפאן, באתר הארץ, 11 באפריל 2007
