הרי השוף
 | |
| יערות וכרמים בהרי השוף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 לבנון |
| מיקום | נפת שוף |
| רכס הרים | הר הלבנון |
הרי השוף (בערבית: جبال الشوف, ג'באל א-שוף; בתעתיק מדויק: ג'באל אלשוף) הם אזור בלבנון בתחומי נפת שוף במחוז הר הלבנון.
הרי השוף נמצאים בהר הלבנון מדרום-מזרח לביירות, בירת לבנון. האזור כולל רצועת חוף צרה ובה העיר דאמור ועמקים והרים במורדות המערביים של הר הלבנון. הטבע באזור הוא פראי יותר מרוב האזורים האחרים בלבנון והבניה בו דלילה למדי. יער הארזים הגדול ביותר במדינה נמצא בתחומו, ובו עצי ארז עתיקים. הרי השוף הם לב אזור ההתיישבות של העדה הדרוזית בלבנון, ומנהיגה ואליד ג'ונבלט גר בארמון ג'ומבלט בעיירה מוחטרה באזור.
בהרי השוף נמצאת דיר אל-קמר, עיירה נוצרית-מרונית. בשנת 1590 העביר שליט לבנון פחר א-דין השני את בירתו מבעקלין לדיר אל-קמר. בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין. אמירי לבנון גרו בעבר במקום, ביניהם שיהאב השני שבנה את ארמון בית-א-דין במחצית הראשונה של המאה ה-19. עיר היסטורית נוספת, ממש מתחת לבית-א-דין, היא דיר אל-קמר.
מבחינה היסטורית היחסים בין הדרוזים לנוצרים התאפיינו בשיתוף פעולה ובדו קיום,[1][2][3][4] לצד תקופות חריגות של עימותים קשים ומעשי אלימות כולל מעשי טבח שביצעו הדרוזים בנוצרים במרד הר הלבנון. בהרי השוף אירעו התנגשויות אלימות בין דרוזים לנוצרים (בעיקר מרונים) ב-1848, 1860 ולאחרונה בזמן מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1983 ו-1984 (מלחמת ההרים, חרב אל-ג'בל). תושבים נוצרים רבים נמלטו מבתיהם כתוצאה מהאירועים ועדיין לא חזרו לשם, אף על פי שחלק מהכפרים שנהרסו על ידי הדרוזים נבנו מחדש.
במבצע שלום הגליל בשנת 1982 כבשה ישראל את הרי השוף, ושלטה באזור עד ספטמבר 1983 תוך ניסיון לנצל לטובתה את מלחמת העדות שם ולכונן שלטון נוצרי אוהד בלבנון שיוכל לחתום הסכם שלום עם ישראל. באוגוסט 1983 הסיגה ישראל את כוחותיה ממחוז הרי השוף (דרומית-מזרחית לביירות), ונותרה רק ברצועת הביטחון. בנסיגתה מהשוף, ישראל הסירה את החיץ האנושי של חייליה שניצב בין המיליציות הנוצריות לבין הדרוזים, וגרמה לסבב לחימה נוסף, שזכה לכינוי "מלחמת ההרים". עד ספטמבר, הדרוזים הצליחו להשתלט כמעט על כל השוף.
הערות שוליים
- ^ Hazran, Yusri (2013). The Druze Community and the Lebanese State: Between Confrontation and Reconciliation. Routledge. p. 32. ISBN 9781317931737.
the Druze had been able to live in harmony with the Christian
- ^ Artzi, Pinḥas (1984). Confrontation and Coexistence. Bar-Ilan University Press. p. 166. ISBN 9789652260499.
.. Europeans who visited the area during this period related that the Druze "love the Christians more than the other believers," and that they "hate the Turks, the Muslims and the Arabs [Bedouin] with an intense hatred.
- ^ CHURCHILL (1862). The Druzes and the Maronites. Montserrat Abbey Library. p. 25.
..the Druzes and Christians lived together in the most perfect harmony and good-will..
- ^ Hobby (1985). Near East/South Asia Report. Foreign Broadcast Information Service. p. 53.
the Druzes and the Christians in the Shuf Mountains in the past lived in complete harmony..
39734513הרי השוף